Job 42
1 Then Job answered the LORD:
| ויען איוב את יהוה ויאמר׃ |
2 “I know that you can do all things, and that no purpose of yours can be restrained.
| ידעת כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה׃ |
3 You asked, ‘Who is this who hides counsel without knowledge?’ therefore I have uttered that which I did not understand, things too wonderful for me, which I did not know.
| מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃ |
4 You said, ‘Listen, now, and I will speak; I will question you, and you will answer me.’
| שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃ |
5 I had heard of you by the hearing of the ear, but now my eye sees you.
| לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃ |
6 Therefore I abhor myself, and repent in dust and ashes.”
| על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃ |
7 It was so, that after the LORD had spoken these words to Job, the LORD said to Eliphaz the Temanite, “My wrath is kindled against you, and against your two friends; for you have not spoken of me the thing that is right, as my servant Job has.
| ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ |
8 Now therefore, take to yourselves seven bulls and seven rams, and go to my servant Job, and offer up for yourselves a burnt offering; and my servant Job shall pray for you, for I will accept him, that I not deal with you according to your folly. For you have not spoken of me the thing that is right, as my servant Job has.”
| ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ |
9 So Eliphaz the Temanite and Bildad the Shuhite and Zophar the Naamathite went and did what the LORD commanded them, and the LORD accepted Job.
| וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את פני איוב׃ |
10 The LORD restored Job’s prosperity when he prayed for his friends. The LORD gave Job twice as much as he had before.
| ויהוה שב את שבית איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה׃ |
11 Then all his brothers, all his sisters, and all those who had been of his acquaintance before, came to him and ate bread with him in his house. They comforted him, and consoled him concerning all the evil that the LORD had brought on him. Everyone also gave him a piece of money, and everyone a ring of gold.
| ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃ |
12 So the LORD blessed the latter end of Job more than his beginning. He had fourteen thousand sheep, six thousand camels, one thousand yoke of oxen, and a thousand female donkeys.
| ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות׃ |
13 He had also seven sons and three daughters.
| ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות׃ |
14 He called the name of the first, Jemimah; and the name of the second, Keziah; and the name of the third, Keren Happuch.
| ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃ |
15 In all the land were no women found so beautiful as the daughters of Job. Their father gave them an inheritance among their brothers.
| ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃ |
16 After this Job lived one hundred forty years, and saw his sons, and his sons’ sons, to four generations.
| ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה וירא את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות׃ |
17 So Job died, being old and full of days.
| וימת איוב זקן ושבע ימים׃ |
