Isaiah 22
1 The burden of the valley of vision. What ails you now, that you have all gone up to the housetops?
| משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות |
2 You that are full of shouting, a tumultuous city, a joyous town, your slain are not slain with the sword, neither are they dead in battle.
| תשאות מלאה עיר הומיה--קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה |
3 All your rulers fled away together. They were bound by the archers. All who were found by you were bound together. They fled far away.
| כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו |
4 Therefore I said, “Look away from me. I will weep bitterly. Do not labor to comfort me for the destruction of the daughter of my people.
| על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי |
5 For it is a day of confusion, and of treading down, and of perplexity from the Lord, GOD of Armies, in the valley of vision, a breaking down of the walls, and a crying to the mountains.”
| כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות--בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר |
6 Elam carried his quiver, with chariots of men and horsemen; and Kir uncovered the shield.
| ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן |
7 Your choicest valleys were full of chariots, and the horsemen set themselves in array at the gate.
| ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה |
8 He took away the covering of Judah; and you looked in that day to the armor in the house of the forest.
| ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער |
9 You saw the breaches of David’s city, that they were many; and you gathered together the waters of the lower pool.
| ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה |
10 You counted the houses of Jerusalem, and you broke down the houses to fortify the wall.
| ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה |
11 You also made a reservoir between the two walls for the water of the old pool. But you did not look to him who had done this, neither did you have respect for him who planned it long ago.
| ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם |
12 In that day, the Lord, GOD of Armies, called to weeping, to mourning, to baldness, and to dressing in sackcloth;
| ויקרא אדני יהוה צבאות--ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק |
13 and behold, there is joy and gladness, killing cattle and killing sheep, eating meat and drinking wine: “Let’s eat and drink, for tomorrow we will die.”
| והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות |
14 The LORD of Armies revealed himself in my ears, “Surely this iniquity will not be forgiven you until you die,” says the Lord, GOD of Armies.
| ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות |
15 The Lord, GOD of Armies says, “Go, get yourself to this treasurer, even to Shebna, who is over the house, and say,
| כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית |
16 ‘What are you doing here? Who has you here, that you have dug out a tomb here?’ Cutting himself out a tomb on high, chiseling a habitation for himself in the rock!”
| מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו |
17 Behold, the LORD will overcome you and hurl you away violently. Yes, he will grasp you firmly.
| הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה |
18 He will surely wind you around and around, and throw you like a ball into a large country. There you will die, and there the chariots of your glory will be, you disgrace of your lord’s house.
| צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך--קלון בית אדניך |
19 I will thrust you from your office. You will be pulled down from your station.
| והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך |
20 It will happen in that day that I will call my servant Eliakim the son of Hilkiah,
| והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו |
21 and I will clothe him with your robe, and strengthen him with your belt. I will commit your government into his hand; and he will be a father to the inhabitants of Jerusalem, and to the house of Judah.
| והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה |
22 I will lay the key of David’s house on his shoulder. He will open, and no one will shut. He will shut, and no one will open.
| ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח |
23 I will fasten him like a nail in a sure place. He will be for a throne of glory to his father’s house.
| ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו |
24 They will hang on him all the glory of his father’s house, the offspring and the issue, every small vessel, from the cups even to all the pitchers.
| ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן--מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים |
25 “In that day,” says the LORD of Armies, “the nail that was fastened in a sure place will give way. It will be cut down and fall. The burden that was on it will be cut off, for the LORD has spoken it.”
| ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה--כי יהוה דבר |
