Isaiah 16
1 Send the lambs for the ruler of the land from Selah to the wilderness, to the mountain of the daughter of Zion.
| שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון׃ |
2 For it will be that as wandering birds, as a scattered nest, so will the daughters of Moab be at the fords of the Arnon.
| והיה כעוף נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃ |
3 Give counsel! Execute justice! Make your shade like the night in the middle of the noonday! Hide the outcasts! Do not betray the fugitive!
| הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי׃ |
4 Let my outcasts dwell with you! As for Moab, be a hiding place for him from the face of the destroyer. For the extortionist is brought to nothing. Destruction ceases. The oppressors are consumed out of the land.
| יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ׃ |
5 A throne will be established in loving kindness. One will sit on it in truth, in the tent of David, judging, seeking justice, and swift to do righteousness.
| והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃ |
6 We have heard of the pride of Moab, that he is very proud; even of his arrogance, his pride, and his wrath. His boastings are nothing.
| שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו׃ |
7 Therefore Moab will wail for Moab. Everyone will wail. You will mourn for the raisin cakes of Kir Hareseth, utterly stricken.
| לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים׃ |
8 For the fields of Heshbon languish with the vine of Sibmah. The lords of the nations have broken down its choice branches, which reached even to Jazer, which wandered into the wilderness. Its shoots were spread abroad. They passed over the sea.
| כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃ |
9 Therefore I will weep with the weeping of Jazer for the vine of Sibmah. I will water you with my tears, Heshbon, and Elealeh: for on your summer fruits and on your harvest the battle shout has fallen.
| על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל׃ |
10 Gladness is taken away, and joy out of the fruitful field; and in the vineyards there will be no singing, neither joyful noise. Nobody will tread out wine in the presses. I have made the shouting stop.
| ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי׃ |
11 Therefore my heart sounds like a harp for Moab, and my inward parts for Kir Heres.
| על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃ |
12 It will happen that when Moab presents himself, when he wearies himself on the high place, and comes to his sanctuary to pray, that he will not prevail.
| והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל׃ |
13 This is the word that the LORD spoke concerning Moab in time past.
| זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃ |
14 But now the LORD has spoken, saying, “Within three years, as a worker bound by contract would count them, the glory of Moab shall be brought into contempt, with all his great multitude; and the remnant will be very small and feeble.”
| ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃ |
