Exodus 12
1 The LORD spoke to Moses and Aaron in the land of Egypt, saying,
| ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃ |
2 “This month shall be to you the beginning of months. It shall be the first month of the year to you.
| החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃ |
3 Speak to all the congregation of Israel, saying, ‘On the tenth day of this month, they shall take to them every man a lamb, according to their fathers’ houses, a lamb for a household;
| דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃ |
4 and if the household is too little for a lamb, then he and his neighbor next to his house shall take one according to the number of the souls. You shall make your count for the lamb according to what everyone can eat.
| ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃ |
5 Your lamb shall be without defect, a male a year old. You shall take it from the sheep or from the goats.
| שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃ |
6 You shall keep it until the fourteenth day of the same month; and the whole assembly of the congregation of Israel shall kill it at evening.
| והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃ |
7 They shall take some of the blood, and put it on the two door posts and on the lintel, on the houses in which they shall eat it.
| ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃ |
8 They shall eat the meat in that night, roasted with fire, with unleavened bread. They shall eat it with bitter herbs.
| ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃ |
9 Do not eat it raw, nor boiled at all with water, but roasted with fire; with its head, its legs and its inner parts.
| אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃ |
10 You shall let nothing of it remain until the morning; but that which remains of it until the morning you shall burn with fire.
| ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃ |
11 This is how you shall eat it: with your belt on your waist, your sandals on your feet, and your staff in your hand; and you shall eat it in haste: it is the LORD’s Passover.
| וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃ |
12 For I will go through the land of Egypt in that night, and will strike all the firstborn in the land of Egypt, both man and animal. I will execute judgments against all the gods of Egypt. I am the LORD.
| ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃ |
13 The blood shall be to you for a token on the houses where you are. When I see the blood, I will pass over you, and no plague will be on you to destroy you when I strike the land of Egypt.
| והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃ |
14 This day shall be a memorial for you. You shall keep it as a feast to the LORD. You shall keep it as a feast throughout your generations by an ordinance forever.
| והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃ |
15 “‘Seven days you shall eat unleavened bread; even the first day you shall put away yeast out of your houses, for whoever eats leavened bread from the first day until the seventh day, that soul shall be cut off from Israel.
| שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃ |
16 In the first day there shall be to you a holy convocation, and in the seventh day a holy convocation; no kind of work shall be done in them, except that which every man must eat, only that may be done by you.
| וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃ |
17 You shall observe the feast of unleavened bread; for in this same day I have brought your armies out of the land of Egypt. Therefore you shall observe this day throughout your generations by an ordinance forever.
| ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃ |
18 In the first month, on the fourteenth day of the month at evening, you shall eat unleavened bread, until the twenty first day of the month at evening.
| בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃ |
19 There shall be no yeast found in your houses for seven days, for whoever eats that which is leavened, that soul shall be cut off from the congregation of Israel, whether he is a foreigner, or one who is born in the land.
| שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃ |
20 You shall eat nothing leavened. In all your habitations you shall eat unleavened bread.’”
| כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ |
21 Then Moses called for all the elders of Israel, and said to them, “Draw out, and take lambs according to your families, and kill the Passover.
| ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃ |
22 You shall take a bunch of hyssop, and dip it in the blood that is in the basin, and strike the lintel and the two door posts with the blood that is in the basin. None of you shall go out of the door of his house until the morning.
| ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר׃ |
23 For the LORD will pass through to strike the Egyptians; and when he sees the blood on the lintel, and on the two door posts, the LORD will pass over the door, and will not allow the destroyer to come in to your houses to strike you.
| ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׃ |
24 You shall observe this thing for an ordinance to you and to your sons forever.
| ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃ |
25 It shall happen when you have come to the land which the LORD will give you, as he has promised, that you shall keep this service.
| והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת׃ |
26 It will happen, when your children ask you, ‘What do you mean by this service?’
| והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃ |
27 that you shall say, ‘It is the sacrifice of the LORD’s Passover, who passed over the houses of the children of Israel in Egypt, when he struck the Egyptians, and spared our houses.’” The people bowed their heads and worshiped.
| ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃ |
28 The children of Israel went and did so; as the LORD had commanded Moses and Aaron, so they did.
| וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו׃ |
29 At midnight, the LORD struck all the firstborn in the land of Egypt, from the firstborn of Pharaoh who sat on his throne to the firstborn of the captive who was in the dungeon, and all the firstborn of livestock.
| ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃ |
30 Pharaoh rose up in the night, he, and all his servants, and all the Egyptians; and there was a great cry in Egypt, for there was not a house where there was not one dead.
| ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃ |
31 He called for Moses and Aaron by night, and said, “Rise up, get out from among my people, both you and the children of Israel; and go, serve the LORD, as you have said!
| ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃ |
32 Take both your flocks and your herds, as you have said, and be gone; and bless me also!”
| גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃ |
33 The Egyptians were urgent with the people, to send them out of the land in haste, for they said, “We are all dead men.”
| ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃ |
34 The people took their dough before it was leavened, their kneading troughs being bound up in their clothes on their shoulders.
| וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃ |
35 The children of Israel did according to the word of Moses; and they asked of the Egyptians jewels of silver, and jewels of gold, and clothing.
| ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃ |
36 The LORD gave the people favor in the sight of the Egyptians, so that they let them have what they asked. They plundered the Egyptians.
| ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים׃ |
37 The children of Israel traveled from Rameses to Succoth, about six hundred thousand on foot who were men, in addition to children.
| ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃ |
38 A mixed multitude went up also with them, with flocks, herds, and even very much livestock.
| וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃ |
39 They baked unleavened cakes of the dough which they brought out of Egypt; for it was not leavened, because they were thrust out of Egypt, and could not wait, and they had not prepared any food for themselves.
| ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם׃ |
40 Now the time that the children of Israel lived in Egypt was four hundred thirty years.
| ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃ |
41 At the end of four hundred thirty years, to the day, all of the LORD’s armies went out from the land of Egypt.
| ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃ |
42 It is a night to be much observed to the LORD for bringing them out from the land of Egypt. This is that night of the LORD, to be much observed by all the children of Israel throughout their generations.
| ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם׃ |
43 The LORD said to Moses and Aaron, “This is the ordinance of the Passover. No foreigner shall eat of it,
| ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׃ |
44 but every man’s servant who is bought for money, when you have circumcised him, then shall he eat of it.
| וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃ |
45 A foreigner and a hired servant shall not eat of it.
| תושב ושכיר לא יאכל בו׃ |
46 It must be eaten in one house. You shall not carry any of the meat outside of the house. Do not break any of its bones.
| בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו׃ |
47 All the congregation of Israel shall keep it.
| כל עדת ישראל יעשו אתו׃ |
48 When a stranger lives as a foreigner with you, and would like to keep the Passover to the LORD, let all his males be circumcised, and then let him come near and keep it. He shall be as one who is born in the land; but no uncircumcised person shall eat of it.
| וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו׃ |
49 One law shall be to him who is born at home, and to the stranger who lives as a foreigner among you.”
| תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃ |
50 All the children of Israel did so. As the LORD commanded Moses and Aaron, so they did.
| ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו׃ |
51 That same day, the LORD brought the children of Israel out of the land of Egypt by their armies.
| ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃ |
