Ecclesiastes 3
1 For everything there is a season, and a time for every purpose under heaven:
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
2 a time to be born, and a time to die; a time to plant, and a time to pluck up that which is planted;
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
3 a time to kill, and a time to heal; a time to break down, and a time to build up;
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
4 a time to weep, and a time to laugh; a time to mourn, and a time to dance;
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
5 a time to cast away stones, and a time to gather stones together; a time to embrace, and a time to refrain from embracing;
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
6 a time to seek, and a time to lose; a time to keep, and a time to cast away;
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
7 a time to tear, and a time to sew; a time to keep silence, and a time to speak;
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
8 a time to love, and a time to hate; a time for war, and a time for peace.
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
9 What profit has he who works in that in which he labors?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
10 I have seen the burden which God has given to the sons of men to be afflicted with.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
11 He has made everything beautiful in its time. He has also set eternity in their hearts, yet so that man cannot find out the work that God has done from the beginning even to the end.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
12 I know that there is nothing better for them than to rejoice, and to do good as long as they live.
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
13 Also that every man should eat and drink, and enjoy good in all his labor, is the gift of God.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא |
14 I know that whatever God does, it shall be forever. Nothing can be added to it, nor anything taken from it; and God has done it, that men should fear before him.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
15 That which is has been long ago, and that which is to be has been long ago. God seeks again that which is passed away.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
16 Moreover I saw under the sun, in the place of justice, that wickedness was there; and in the place of righteousness, that wickedness was there.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
17 I said in my heart, “God will judge the righteous and the wicked; for there is a time there for every purpose and for every work.”
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
18 I said in my heart, “As for the sons of men, God tests them, so that they may see that they themselves are like animals.
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
19 For that which happens to the sons of men happens to animals. Even one thing happens to them. As the one dies, so the other dies. Yes, they have all one breath; and man has no advantage over the animals, for all is vanity.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
20 All go to one place. All are from the dust, and all turn to dust again.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
21 Who knows the spirit of man, whether it goes upward, and the spirit of the animal, whether it goes downward to the earth?”
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ |
22 Therefore I saw that there is nothing better than that a man should rejoice in his works, for that is his portion; for who can bring him to see what will be after him?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
