Song of Solomon 5
1 I have come into my garden, my sister, my bride. I have gathered my myrrh with my spice. I have eaten my honeycomb with my honey. I have drunk my wine with my milk. Eat, O friends. Drink, yea. Drink abundantly, O beloved.
| באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים |
2 I was asleep, but my heart awoke. It is the voice of my beloved who knocks, saying, Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled. For my head is filled with dew, my locks with the drops of the night.
| אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה |
3 I have put off my garment, how shall I put it on? I have washed my feet, how shall I defile them?
| פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם |
4 My beloved put in his hand by the hole of the door, and my heart was moved for him.
| דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו |
5 I rose up to open to my beloved, and my hands drops with myrrh, and my fingers with liquid myrrh, upon the handles of the bolt.
| קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול |
6 I opened to my beloved, but my beloved had withdrawn himself, and was gone. My soul had failed me when he spoke. I sought him, but I could not find him. I called him, but he gave me no answer.
| פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני |
7 The watchmen who go about the city found me. They smote me, they wounded me. The keepers of the walls took away my mantle from me.
| מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות |
8 I adjure you, O daughters of Jerusalem, if ye find my beloved, that ye tell him that I am sick from love.
| השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני |
9 What is thy beloved more than another beloved, O thou fairest among women? What is thy beloved more than another beloved, that thou do so adjure us?
| מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו |
10 My beloved is white and ruddy, the chief among ten thousand.
| דודי צח ואדום דגול מרבבה |
11 His head is the most fine gold. His locks are bushy, black as a raven.
| ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב |
12 His eyes are like doves beside the water-brooks, washed with milk, fitly set.
| עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת |
13 His cheeks are as a bed of spices, banks of sweet herbs. His lips are lilies, dropping liquid myrrh.
| לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר |
14 His hands are rings of gold set with beryl. His body is ivory work overlaid with sapphires.
| ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים |
15 His legs are pillars of marble, set upon sockets of fine gold. His aspect is like Lebanon, excellent as the cedars.
| שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים |
16 His mouth is most sweet. Yea, he is altogether lovely. This is my beloved, and this is my friend, O daughters of Jerusalem.
| חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם |
