Numbers 14
1 And all the congregation lifted up their voice, and cried, and the people wept that night.
| ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא |
2 And all the sons of Israel murmured against Moses and against Aaron. And the whole congregation said to them, Would that we had died in the land of Egypt, or would that we had died in this wilderness!
| וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו |
3 And why does Jehovah bring us to this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey. Were it not better for us to return into Egypt?
| ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב--נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה |
4 And they said one to another, Let us make a captain, and let us return into Egypt.
| ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה |
5 Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the sons of Israel.
| ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל |
6 And Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of those who spied out the land, tore their clothes.
| ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ--קרעו בגדיהם |
7 And they spoke to all the congregation of the sons of Israel, saying, The land, which we passed through to spy it out, is an exceedingly good land.
| ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה--טובה הארץ מאד מאד |
8 If Jehovah delights in us, then he will bring us into this land, and give it to us, a land which flows with milk and honey.
| אם חפץ בנו יהוה--והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש |
9 Only do not rebel against Jehovah, neither fear ye the people of the land, for they are bread for us. Their defense is removed from over them, and Jehovah is with us. Fear them not.
| אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם |
10 But all the congregation bade stone them with stones. And the glory of Jehovah appeared in the tent of meeting to all the sons of Israel.
| ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל |
11 And Jehovah said to Moses, How long will this people despise me? And how long will they not believe in me, for all the signs which I have wrought among them?
| ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו |
12 I will smite them with the pestilence, and disinherit them, and will make of thee a nation greater and mightier than they.
| אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו |
13 And Moses said to Jehovah, Then the Egyptians will hear it, for thou brought up this people in thy might from among them,
| ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו |
14 and they will tell it to the inhabitants of this land. They have heard that thou Jehovah are in the midst of this people, for thou Jehovah are seen face to face, and thy cloud stands over them, and thou go before them, in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night.
| ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה |
15 Now if thou shall kill this people as one man, then the nations which have heard the fame of thee will speak, saying,
| והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר |
16 Because Jehovah was not able to bring this people into the land which he swore to them, therefore he has slain them in the wilderness.
| מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר |
17 And now, I pray thee, let the power of the Lord be great, according as thou have spoken, saying,
| ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר |
18 Jehovah is slow to anger, and abundant in loving kindness, forgiving iniquity and transgression, and that will by no means clear the guilty, visiting the iniquity of the fathers upon the sons, upon the third and upon the fourth generation.
| יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים |
19 Pardon, I pray thee, the iniquity of this people according to the greatness of thy loving kindness, and according as thou have forgiven this people, from Egypt even until now.
| סלח נא לעון העם הזה--כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה |
20 And Jehovah said, I have pardoned according to thy word,
| ויאמר יהוה סלחתי כדברך |
21 but in very deed, as I live, and as all the earth shall be filled with the glory of Jehovah,
| ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ |
22 because all those men who have seen my glory, and my signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet have challenged me these ten times, and have not hearkened to my voice,
| כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי |
23 surely they shall not see the land which I swore to their fathers, neither shall any of them who despised me see it.
| אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה |
24 But my servant Caleb, because he had another spirit with him, and has followed me fully, him will I bring into the land into which he went, and his seed shall possess it.
| ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי--והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה |
25 Now the Amalekite and the Canaanite dwell in the valley. Tomorrow turn ye, and get you into the wilderness by the way to the Red Sea.
| והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר--דרך ים סוף |
26 And Jehovah spoke to Moses and to Aaron, saying,
| וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר |
27 How long shall I bear with this evil congregation that murmur against me? I have heard the murmurings of the sons of Israel, which they murmur against me.
| עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי--שמעתי |
28 Say to them, As I live, says Jehovah, surely as ye have spoken in my ears, so will I do to you.
| אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם |
29 Your dead bodies shall fall in this wilderness. And all who were numbered of you, according to your whole number, from twenty years old and upward, who have murmured against me,
| במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי |
30 surely ye shall not come into the land, concerning which I swore that I would make you dwell in it, except Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun.
| אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה--כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון |
31 But your little ones, that ye said would be a prey, them I will bring in, and they shall know the land which ye have rejected.
| וטפכם--אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם--וידעו את הארץ אשר מאסתם בה |
32 But as for you, your dead bodies shall fall in this wilderness.
| ופגריכם אתם--יפלו במדבר הזה |
33 And your sons shall be wanderers in the wilderness forty years, and shall bear your whoredoms, until your dead bodies be consumed in the wilderness.
| ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם--עד תם פגריכם במדבר |
34 After the number of the days in which ye spied out the land, even forty days, for every day a year, ye shall bear your iniquities, even forty years, and ye shall know my alienation.
| במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום--יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי |
35 I, Jehovah, have spoken, surely I will do this to all this evil congregation that are gathered together against me. In this wilderness they shall be consumed, and there they shall die.
| אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו |
36 And the men, whom Moses sent to spy out the land, who returned, and made all the congregation to murmur against him by bringing up an evil report against the land,
| והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו (וילינו) עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ |
37 even those men who brought up an evil report of the land, died by the plague before Jehovah.
| וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה--במגפה לפני יהוה |
38 But Joshua the son of Nun, and Caleb the son of Jephunneh, remained alive of those men who went to spy out the land.
| ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ |
39 And Moses told these words to all the sons of Israel, and the people mourned greatly.
| וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד |
40 And they rose up early in the morning, and got up to the top of the mountain, saying, Lo, we are here, and will go up to the place which Jehovah has promised, for we have sinned.
| וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה--כי חטאנו |
41 And Moses said, Why do ye now transgress the commandment of Jehovah, seeing it shall not prosper?
| ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח |
42 Do not go up, for Jehovah is not among you, that ye be not smitten down before your enemies.
| אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם |
43 For there the Amalekite and the Canaanite are before you, and ye shall fall by the sword. Because ye have turned back from following Jehovah, therefore Jehovah will not be with you.
| כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם |
44 But they presumed to go up to the top of the mountain, nevertheless the ark of the covenant of Jehovah, and Moses, did not depart out of the camp.
| ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה |
45 Then the Amalekites came down, and the Canaanites who dwelt in that mountain, and smote them and beat them down, even to Hormah.
| וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה |
