Nehemiah 13
1 On that day they read in the book of Moses in the audience of the people, and in it was found written that an Ammonite and a Moabite should not enter into the assembly of God forever,
| ביום ההוא נקרא בספר משה--באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי בקהל האלהים עד עולם |
2 because they did not meet the sons of Israel with bread and with water, but hired Balaam against them, to curse them. However our God turned the curse into a blessing.
| כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה |
3 And it came to pass, when they had heard the law, that they separated from Israel all the mixed multitude.
| ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל |
4 Now before this, Eliashib the priest, who was appointed over the chambers of the house of our God, being allied to Tobiah,
| ולפני מזה--אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה |
5 had prepared for him a great chamber, where formerly they laid the meal offerings, the frankincense, and the vessels, and the tithes of the grain, the new wine, and the oil, which were given by commandment to the Levites, and the singers, and the porters, and the heave offerings for the priests.
| ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר--מצות הלוים והמשררים והשוערים ותרומת הכהנים |
6 But in all this time I was not at Jerusalem, for in the thirty-second year of Artaxerxes king of Babylon I went to the king. And after certain days I asked leave of the king,
| ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך |
7 and I came to Jerusalem, and understood the evil that Eliashib had done for Tobiah, in preparing him a chamber in the courts of the house of God.
| ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה--לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים |
8 And it grieved me greatly. Therefore I cast forth all the household stuff of Tobiah out of the chamber.
| וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ--מן הלשכה |
9 Then I commanded, and they cleansed the chambers. And there I brought again the vessels of the house of God, with the meal offerings and the frankincense.
| ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה |
10 And I perceived that the portions of the Levites had not been given them, so that the Levites and the singers, who did the work, had fled each one to his field.
| ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה |
11 Then I contended with the rulers, and said, Why is the house of God forsaken? And I gathered them together, and set them in their place.
| ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם |
12 Then all Judah brought the tithe of the grain and the new wine and the oil to the treasuries.
| וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר--לאוצרות |
13 And I made treasurers over the treasuries, Shelemiah the priest, and Zadok the scribe, and of the Levites, Pedaiah, and next to them was Hanan the son of Zaccur, the son of Mattaniah. For they were counted faithful, and their business was to distribute to their brothers.
| ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם |
14 Remember me, O my God, concerning this, and do not wipe out my good deeds that I have done for the house of my God, and for the observances of it.
| זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי--ובמשמריו |
15 In those days I saw in Judah some men treading wine-presses on the sabbath, and bringing in sheaves, and loading donkeys therewith, as also wine, grapes, and figs, and all manner of burdens, which they brought into Jerusalem on the sabbath day. And I testified against them in the day in which they sold foods.
| בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד |
16 There dwelt men of Tyre also in it who brought in fish, and all manner of wares, and sold on the sabbath to the sons of Judah, and in Jerusalem.
| והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם |
17 Then I contended with the ranking men of Judah, and said to them, What evil thing is this that ye do, and profane the sabbath day?
| ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת |
18 Did not your fathers thus, and did not our God bring all this evil upon us, and upon this city? Yet ye bring more wrath upon Israel by profaning the sabbath.
| הלוא כה עשו אבתיכם--ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת |
19 And it came to pass that, when the gates of Jerusalem began to be dark before the sabbath, I commanded that the doors should be shut, and commanded that they should not be opened till after the sabbath. And I set some of my servants over the gates that there should be no burden brought in on the sabbath day.
| ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים--לא יבוא משא ביום השבת |
20 So the merchants and sellers of all kind of wares lodged outside Jerusalem once or twice.
| וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם--פעם ושתים |
21 Then I testified against them, and said to them, Why do ye lodge outside the wall? If ye do so again, I will lay hands on you. From that time forth they came no more on the sabbath.
| ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה--אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת |
22 And I commanded the Levites that they should purify themselves, and that they should come and keep the gates, to sanctify the sabbath day. Remember to me, O my God, this also, and spare me according to the greatness of thy loving kindness.
| ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים--לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך |
23 In those days also I saw the Jews who had married women of Ashdod, of Ammon, and of Moab.
| גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות (אשדדיות) עמוניות (עמניות) מואביות |
24 And their sons spoke half in the speech of Ashdod, and could not speak in the Jews' language, but according to the language of each people.
| ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית--וכלשון עם ועם |
25 And I contended with them, and cursed them, and smote certain of them, and plucked off their hair, and made them swear by God, saying, Ye shall not give your daughters to their sons, nor take their daughters for your sons, or for yourselves.
| ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם |
26 Did not Solomon king of Israel sin by these things? Yet there was no king like him among many nations, and he was beloved of his God, and God made him king over all Israel. Nevertheless foreign women caused even him to sin.
| הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות |
27 Shall we then hearken to you to do all this great evil, to trespass against our God in marrying foreign women?
| ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת--למעל באלהינו להשיב נשים נכריות |
28 And one of the sons of Joiada, the son of Eliashib the high priest, was son-in-law to Sanballat the Horonite. Therefore I chased him from me.
| ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי |
29 Remember them, O my God, because they have defiled the priesthood, and the covenant of the priesthood, and of the Levites.
| זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים |
30 Thus I cleansed them from all foreigners, and appointed charges for the priests and for the Levites, each one in his work,
| וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו |
31 and for the wood offering, at times appointed, and for the first-fruits. Remember me, O my God, for good.
| ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה |
