Mark 9
1 And he said to them, Truly I say to you, there are some of those who have stood here, who will, no, not taste of death until they see the kingdom of God come in power.
| ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃ |
2 And after six days Jesus takes Peter and James and John, and leads them up onto a high mountain alone, in private. And he was transfigured before them,
| ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃ |
3 and his garments became glistening, exceedingly white, as snow, such as no fuller on earth is able to whiten.
| ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃ |
4 And Elijah with Moses appeared to them, and they were talking with Jesus.
| וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃ |
5 And having responded, Peter says to Jesus, Rabbi, it is good for us to be here. And we could make three tabernacles: one for thee, and one for Moses, and one for Elijah.
| ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃ |
6 For he knew not what he would say, for they were frightened.
| כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃ |
7 And a cloud developed overshadowing them. And a voice came out of the cloud, This is my beloved Son. Hear ye him.
| ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃ |
8 And suddenly having looked around, they saw no man anymore, but only Jesus with themselves.
| והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃ |
9 And as they were coming down from the mountain, he commanded them that they should tell no man what they saw, except when the Son of man will rise from the dead.
| וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃ |
10 And they kept the saying to themselves, discussing what is the rising from the dead.
| וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃ |
11 And they questioned him, saying, The scholars say that Elijah must first come.
| וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ |
12 And having answered, he said to them, Elijah indeed comes first and restores all. And how it is written for the Son of man, that he would suffer many things and be rejected.
| ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃ |
13 But I say to you, that Elijah has also come, and they did to him as much as they wanted, just as it is written for him.
| אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃ |
14 And when they came to the disciples he saw a great multitude around them, and scholars disputing with them.
| ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃ |
15 And straightaway all the multitude, having noticed him, were startled. And running near they greeted him.
| וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃ |
16 And he questioned the scholars, What are ye disputing with them?
| וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ |
17 And having answered, one from the multitude said, Teacher, I brought my son to thee, who has a mute spirit.
| ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃ |
18 And wherever it seizes him, it tears him, and he foams, and gnashes his teeth, and becomes limp. And I spoke to thy disciples that they might cast it out, and they were not able.
| והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ |
19 And having answered him, he says, O faithless generation, how long will I be with you? How long will I endure you? Bring him to me.
| ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ |
20 And they brought him to him. And when he saw him, straightaway the spirit convulsed him. And having fallen on the ground, he wallowed, foaming.
| ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃ |
21 And he questioned his father, How much time is it since this has happened to him? And he said, From childhood.
| וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ |
22 And it often casts him both into the fire and into the waters so that it might destroy him. But if thou can do anything, help us, having compassion toward us.
| ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ |
23 And Jesus said to him, If thou are able to believe, all things are possible to him who believes.
| ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ |
24 And straightaway the father of the child having cried out, he said with tears, I believe. Lord, help thou my unbelief.
| ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃ |
25 And when Jesus saw that a crowd was running together, he rebuked the unclean spirit, saying to it, Thou mute and deaf spirit, I command thee to come out of him, and enter into him no more.
| וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ |
26 And having cried out, and having convulsed him much, it came out. And he became as if dead, so as for many to say that he was dead.
| ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ |
27 But having taken him by the hand, Jesus lifted him up, and he arose.
| ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃ |
28 And when he came into the house, his disciples questioned him privately, We were not able to cast it out.
| ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ |
29 And he said to them, This kind can come out by nothing, except by prayer and fasting.
| ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃ |
30 And having departed from there, they passed through Galilee, and he did not want that any man would know it.
| ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃ |
31 For he taught his disciples, and said to them, The Son of man is delivered up into the hands of men, and they will kill him. And after being killed, he will rise the third day.
| כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃ |
32 But they did not understand the saying, and were afraid to question him.
| והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃ |
33 And he came to Capernaum. And having become in the house he questioned them, What were ye deliberating among yourselves on the way?
| ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃ |
34 But they were silent, for on the way they discussed among each other, who is greater.
| ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃ |
35 And having sat down, he called the twelve, and he says to them, If any man wants to be first, he will be last of all, and helper of all.
| וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃ |
36 And having taken a child, he set it in the midst of them. And after embracing it, he said to them,
| ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃ |
37 Whoever may receive one of such children in my name, receives me, and whoever may receive me, does not receive me, but him who sent me.
| כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃ |
38 And John answered him, saying, Teacher, we saw a certain man, who does not follow us, casting out demons in thy name, and we forbade him, because he does not follow us.
| ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃ |
39 But Jesus said, Forbid him not, for there is no man who will do a mighty work in my name, and will be able quickly to speak evil of me.
| ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃ |
40 For he who is not against you is for you.
| כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃ |
41 For whoever may give you a cup of water to drink in my name, because ye are of Christ, truly I say to you, he will, no, not lose his reward.
| כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ |
42 And whoever may cause one of these little ones who believe in me to stumble, it is good for him instead, if a millstone were hanged about his neck, and he were cast into the sea.
| וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃ |
43 And if thy hand may cause thee to stumble, cut it off. It is good for thee to enter into life maimed, than having thy two hands to go into hell, into the unquenchable fire, (Geenna g1067)
| ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067) |
44 where their worm does not perish, and the fire is not quenched.
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ |
45 And if thy foot may cause thee to stumble, cut it off. It is good for thee to enter into life crippled, than having thy two feet to be cast into hell, into the unquenchable fire (Geenna g1067)
| ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ (Geenna g1067) |
46 where their worm does not perish, and the fire is not quenched.
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ |
47 And if thine eye may cause thee to stumble, pluck it out. It is good for thee to enter into the kingdom of God one-eyed, rather than having two eyes to be cast into the hell of fire, (Geenna g1067)
| ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ (Geenna g1067) |
48 where their worm does not perish, and the fire is not quenched.
| אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ |
49 For every man will be salted with fire, and every sacrifice will be salted with salt material.
| כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃ |
50 The salt material is good, but if the salt material becomes saltless, by what will ye season it? Have salt in yourselves, and be at peace among each other.
| טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃ |
