Mark 7
1 And the Pharisees, and some of the scholars, having come from Jerusalem, gathered in to him.
| יום אחד באו אחדים מהפרושים והסופרים אל ישוע כדי לחקור את מעשיו. |
2 And having seen some of his disciples eating their loaves with profane hands, that is, unwashed, they accused them.
| הם הבחינו בכך שכמה מתלמידיו של ישוע אינם נוטלים ידיים לפני הארוחה, כפי שנהוג במסורת היהודית. |
3 (For the Pharisees, and all the Jews, unless they wash their hands carefully, do not eat, holding the tradition of the elders.
| (במסורת היהודית של אז, במיוחד אצל הפרושים, נהגו ליטול ידיים עד למרפק לפני כל ארוחה. |
4 And coming from the marketplace, they do not eat unless they bathe. And there are many other things that they have taken in to retain: washings of cups, and pots, and brazen vessels, and beds.)
| גם בשובם מן השוק עליהם ליטול ידיים לפני שהם נוגעים באוכל. זוהי רק דוגמה אחת ממנהגים רבים שהם מקיימים מאות שנים. דוגמה נוספת היא הכשרת סירים, מחבתות וכלים.) |
5 Then the Pharisees and the scholars demand of him, Why do thy disciples not walk according to the tradition of the elders, but eat their bread with unwashed hands?
| הם שאלו את ישוע:”מדוע התלמידים שלך אינם שומרים את מסורת אבותינו הדורשת נטילת ידיים לפני הארוחה?“ |
6 And having answered, he said to them, Well did Isaiah prophesy about you hypocrites, as it is written, This people honors me with their lips, but their heart is far distant from me.
| ”צבועים שכמוכם!“ענה להם ישוע.”הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. |
7 But in vain they worship me, teaching as doctrines the commandments of men.
8 For having set aside the commandment of God, ye hold the tradition of men: washings of pots and cups and many other such like things ye do.
| ”אתם מתעלמים ממצוותיו של אלוהים, ובמקומם אתם ממציאים מצוות ומנהגים למיניהם. |
9 And he said to them, Well do ye reject the commandment of God, so that ye may keep your tradition.
| ביטלתם את מצוות אלוהים כדי שתוכלו לקיים את המסורת שהמצאתם בעצמכם! |
10 For Moses said, Honor thy father and thy mother, and, He who speaks evil of father or mother, let him perish in death.
| קחו למשל את המצווה’כבד את אביך ואת אמך‘. משה אמר שכל מקלל אביו ואמו מות יומת! |
11 But ye say, If a man should say to his father or mother, Whatever ye might be benefited from me is Corban, that is, an offering,
| ואילו אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם הוא מבטיח לתרום לעבודת אלוהים את אשר הוא חייב לתת להוריו. |
12 then ye no longer allow him to do anything for his father or his mother,
| כך אתם מפרים את מצוות אלוהים כדי לקיים את המסורת שהמצאתם אתם. זוהי רק דוגמה אחת מתוך רבות.“ |
13 annulling the word of God by your tradition that ye have delivered. And many such like things ye do.
14 And having summoned all the people, he said to them, Hear me all of you, and understand.
| ישוע אסף סביבו שנית את כל הקהל ואמר:”הקשיבו אלי כולכם והשתדלו להבין: |
15 There is nothing outside the man, entering into him that can defile him, but the things coming out of him those are the things that defile the man.
| לא מה שנכנס אל גופכם מטמא אתכם, אלא מה שיוצא מתוכו. כל מי שיש לו אוזניים שישמע!“ |
16 If any man has ears to hear, let him hear.
17 And when he entered into a house from the crowd, his disciples questioned him about the parable.
| לאחר שעזבו את הקהל והגיעו הביתה, שאלו התלמידים את ישוע למה התכוון במשל שסיפר. |
18 And he says to them, Are also ye so without understanding? Do ye not perceive that everything outside that enters into the man cannot defile him,
| ”מה, גם אתם אינכם מבינים?“שאל ישוע בתימהון.”האם אינכם מבינים כי האוכל שאתם אוכלים אינו מטמא אתכם? |
19 because it does not enter into his heart, but into the belly, and goes out into the toilet (making all foods clean)?
| הרי האוכל אינו בא במגע עם הלב; האוכל עובר דרך מערכת העיכול.“ |
20 And he said, That which comes out of the man, that defiles the man.
| ישוע הוסיף ואמר:”המחשבות הן המטמאות את האדם. |
21 For from inside the heart of men proceed evil thoughts, adulteries, fornications, murders, thefts,
| כי מקרב לב האדם יוצאות מחשבות רעות של ניאוף, גניבה, רצח, |
22 covetings, wickednesses, deceit, licentiousness, an evil eye, reviling, pride, foolishness.
| בגידה, רדיפת בצע, רשעות, רמאות, פריצות, קנאה, הוצאת־דיבה, גאווה, ניבול־פה וכדומה. |
23 All these evil things come from inside, and defile the man.
| כל הדברים הנתעבים האלה יוצאים מתוך לב האדם, והם המטמאים והמרחיקים אותנו מאלוהים.“ |
24 And having risen from there, he went away into the borders of Tyre and Sidon. And having entered into a house, he wanted no man to know it, and yet he could not be hid.
| ישוע עזב את הגליל והלך לאזור צור וצידון. הוא ניסה להסתיר את דבר בואו, אך לא עלה בידו. כמו תמיד נפוצו השמועות על בואו במהירות. |
25 For a woman whose little daughter had an unclean spirit, after hearing about him, having come, she fell down at his feet.
| לאישה אחת הייתה בת אחוזת שד. כאשר שמעה האישה על בואו של ישוע באה אליו, נפלה לרגליו |
26 Now the woman was a Greek, a Syrophoenician by race. And she besought him that he would cast out the demon from her daughter.
| והתחננה לפניו שיגרש את השד מבתה (היא הייתה אישה יוונית שנולדה בפניקיה הסורית). |
27 And Jesus said to her, Allow the children first be filled, for it is not right to take the children's bread and cast it to the house dogs.
| ”תחילה עלי לעזור לבני עמי – היהודים“, ענה לה ישוע.”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים.“ |
28 But she answered and says to him, Yes, Lord, for even the house dogs under the table eat of the children's crumbs.
| ”נכון, אדוני“, ענתה האישה.”אולם גם גורי הכלבים מקבלים תחת השולחן את השאריות והפירורים מצלחות הילדים.“ |
29 And he said to her, Because of this saying, go thou. The demon has gone out of thy daughter.
| ישוע אמר לה:”בגלל תשובתך בתך נרפאה; לכי לביתך ותראי שהשד יצא ממנה.“ |
30 And having departed to her house, she found the demon having gone out, and her daughter laid upon the bed.
| האישה הלכה לביתה ומצאה את בתה הקטנה שוכבת רגועה על מיטתה לאחר שיצא ממנה השד. |
31 And again having departed from the borders of Tyre and Sidon, he came to the sea of Galilee in the midst of the regions of Decapolis.
| מצור הלך ישוע לצידון, ומשם חזר לים הכינרת דרך אזור עשר הערים. |
32 And they bring a deaf, tongue-tied man to him, and they beseech him to lay his hand upon him.
| ההמון הביא אליו איש חרש ואילם, וכולם התחננו לפניו שישים את ידיו על האיש וירפא אותו. |
33 And having taken him from the multitude in private, he put his fingers into his ears, and having spat, he touched his tongue.
| ישוע הרחיק את החרש־אילם מההמון, הכניס את אצבעותיו לאוזני האיש, לאחר מכן ירק על אצבעותיו ונגע בלשונו של האילם. |
34 And having looked up to heaven, he sighed, and says to him, Ephphatha, that is, Be opened.
| ישוע נשא את עיניו לשמים, נאנח וקרא:”אפתח“(”היפתח!“). |
35 And straightaway his ears were opened, and the bond of his tongue was loosened, and he spoke plainly.
| מיד נפתחו אוזני האיש והוא שמע. גם לשונו הותרה והוא היה מסוגל לדבר ולשמוע היטב. |
36 And he commanded them that they should tell no man, but as much as he commanded them, so much the more abundantly they proclaimed it.
| ישוע ביקש מהנוכחים שלא להפיץ את הדבר. אולם ככל שהרבה להזהירם, כך הם הרבו לספר לאחרים, כי מעשיו הדהימו אותם כל כך. שוב ושוב קראו האנשים בהתרגשות:”ראו איזה מעשים נפלאים ונהדרים; הוא אפילו מסוגל לרפא חרשים־אילמים!“ |
37 And they were exceedingly astonished, saying, He has done all things well. He even makes the deaf to hear, and the mute to speak.
