< Mark 11 >

1 And when they came near to Jerusalem, to Bethphage and Bethany, at the mount of Olives, he sends forth two of his disciples,
כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית־פגי ובית־עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר:
2 and says to them, Go ye into the village opposite you, and straightaway as ye enter into it, ye will find a colt tied, on which none of men have ever sat. After untying it, bring it.
”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עַיִר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי.
3 And if any man should say to you, Why are ye doing this? say ye, The Lord has need of it, and straightaway he sends it here.
אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו,’האדון זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם‘. “
4 And they departed, and found the colt tied by the door outside in the street, and they untied it.
שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם:”מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?“
5 And some of those who stood there said to them, What are ye doing, untying the colt?
6 And they said to them just as Jesus commanded, and they allowed them.
התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר.
7 And they brought the colt to Jesus, and threw their garments on it, and he sat upon it.
הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח.
8 And many spread their garments upon the road, and others were cutting branches from the fields, and were spreading on the road.
רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך.
9 And those who went in front, and those who came behind, cried out saying, Hosanna! Blessed is he who comes in the name of the Lord!
הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא:”הושע־נא! ברוך הבא בשם ה׳!
10 Blessed is the kingdom of our father David that comes in the name of the Lord! Hosanna in the highest!
תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע־נא במרומים!“
11 And Jesus entered into Jerusalem, and into the temple. And when he looked around on all things, the hour now being evening, he went out to Bethany with the twelve.
כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית־המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית־עניה.
12 And on the morrow when they came out from Bethany he was hungry.
למחרת בבוקר, בעזבם את בית־עניה, היה ישוע רעב.
13 And having seen a fig tree afar off having leaves, he came, if perhaps he will find anything on it. And when he came to it he found nothing except leaves, for it was not the time of figs.
הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה.
14 And having responded, Jesus said to it, No man may eat fruit from thee, no more into the age. And his disciples heard it. (aiōn g165)
ישוע קילל את התאנה ואמר:”מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!“והתלמידים שמעו זאת. (aiōn g165)
15 And they come to Jerusalem. And having entered into the temple, Jesus began to drive out those who sold and bought in the temple. And he overturned the tables of the moneychangers, and the seats of those who sold the doves.
הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית־המקדש. הוא החל לגרש משם את הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים,
16 And he did not permit that any man might carry a container through the temple.
ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש.
17 And he taught, saying to them, Is it not written, My house will be called a house of prayer for all the nations? But ye made it a den of robbers.
ישוע פנה אל הקהל הנדהם:”כתוב בכתבי־הקודש:’ביתי בית־תפלה ייקרא לכל העמים‘. אולם אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“
18 And the scholars and the chief priests heard it, and sought how they might destroy him, for they feared him, because all the people were awed at his doctrine.
ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד.
19 And when it became evening he went forth outside of the city.
באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר.
20 And passing by in the morning, they saw the fig tree dried out from the roots.
בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי.
21 And having remembered, Peter says to him, Rabbi, behold, the fig tree that thou cursed has been dried out.
פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר:”ראה, רבי – העץ שקיללת התייבש לגמרי!“
22 And having answered, Jesus says to them, Have faith in God.
”פשוט האמינו באלוהים“, אמר ישוע.
23 For truly I say to you, that whoever may say to this mountain, Be thou taken up and cast into the sea, and will not doubt in his heart, but will believe that what he says comes to pass, whatever he may say will be for him.
”אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם.
24 Because of this I say to you, all things, as many as ye may ask, praying, believe that ye receive, and it will be for you.
דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו!
25 And whenever ye may stand praying, forgive, if ye have anything against any man, so that also your Father in the heavens will forgive you your trespasses.
אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם.
26 But if ye do not forgive, neither will your Father in the heavens forgive your trespasses.
אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!“
27 And they come again to Jerusalem. And as he was walking in the temple, the chief priests, and the scholars, and the elders come to him.
בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית־המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס:”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“
28 And they say to him, By what authority are thou doing these things? Or who gave thee this authority so that thou may do these things?
29 And having answering, Jesus said to them, I also will question you one word, and answer me, and I will tell you by what authority I do these things.
”אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי“, השיב ישוע.
30 The immersion of John, was it from heaven, or from men? Answer me.
”אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“
31 And they reasoned with themselves, saying, If we should say, From heaven, he will say, Why then did ye not believe him?
הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו.
32 But should we say, From men? (They feared the people, for all held John that he was indeed a prophet.)
אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא שנשלח על־ידי אלוהים.“
33 And having answered, they say to Jesus, We do not know. And having answering, Jesus says to them, Neither do I tell you by what authority I do these things.
לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“על כן השיב להם ישוע:”אם כן, גם אני לא אענה לשאלתכם.“

< Mark 11 >