Joel 1
1 The word of Jehovah that came to Joel the son of Pethuel.
| דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל |
2 Hear this, ye old men, and give ear, all ye inhabitants of the land. Has this been in your days, or in the days of your fathers?
| שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם |
3 Tell ye your sons of it, and let your sons tell their sons, and their sons another generation.
| עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר |
4 That which the palmer-worm has left the locust has eaten, and that which the locust has left the canker-worm has eaten, and that which the canker-worm has left the caterpillar has eaten.
| יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל |
5 Awake, ye drunkards, and weep, and wail, all ye drinkers of wine, because of the sweet wine, for it is cut off from your mouth.
| הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם |
6 For a nation has come up upon my land, strong, and without number. His teeth are the teeth of a lion, and he has the jaw-teeth of a lioness.
| כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו |
7 He has laid my vine waste, and barked my fig tree. He has made it clean bare, and cast it away. The branches of it are made white.
| שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה |
8 Lament like a virgin girded with sackcloth for the husband of her youth.
| אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה |
9 The meal offering and the drink offering are cut off from the house of Jehovah. The priests, Jehovah's ministers, mourn.
| הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה |
10 The field is laid waste; the land mourns. For the grain is destroyed, the new wine is dried up, the oil languishes.
| שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר |
11 Be confounded, O ye husbandmen. Wail, O ye vinedressers, for the wheat and for the barley, for the harvest of the field is perished.
| הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה |
12 The vine is withered, and the fig tree languishes. The pomegranate tree, the palm tree also, and the apple tree, even all the trees of the field are withered. For joy has withered away from the sons of men.
| הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו--כי הביש ששון מן בני אדם |
13 Gird yourselves with sackcloth, and lament, ye priests. Wail, ye ministers of the altar. Come, lie all night in sackcloth, ye ministers of my God. For the meal offering and the drink offering are withheld from the house of your God.
| חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח--באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך |
14 Sanctify a fast. Call a solemn assembly. Gather the old men and all the inhabitants of the land to the house of Jehovah your God, and cry to Jehovah.
| קדשו צום קראו עצרה--אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה |
15 Alas for the day! For the day of Jehovah is at hand, and it shall come as destruction from the Almighty.
| אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא |
16 Is not the food cut off before our eyes, yea, joy and gladness from the house of our God?
| הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל |
17 The seeds rot under their clods. The garners are laid desolate. The barns are broken down. For the grain is withered.
| עבשו פרדות תחת מגרפתיהם--נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן |
18 How do the beasts groan! The herds of cattle are perplexed because they have no pasture, yea, the flocks of sheep are made desolate.
| מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר--כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו |
19 O Jehovah, to thee do I cry. For the fire has devoured the pastures of the wilderness, and the flame has burned all the trees of the field.
| אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה |
20 Yea, the beasts of the field pant to thee, for the water brooks are dried up, and the fire has devoured the pastures of the wilderness.
| גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר |
