Job 9
1 Then Job answered and said,
| ויען איוב ויאמר |
2 Of a truth I know that it is so. But how can man be just with God?
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל |
3 If he is pleased to contend with him, he cannot answer him one of a thousand.
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף |
4 He is wise in heart, and mighty in strength. Who has hardened himself against him, and prospered?
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם |
5 He who removes the mountains, and they do not know it when he overturns them in his anger,
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו |
6 who shakes the earth out of its place, and the pillars of it tremble,
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון |
7 who commands the sun, and it does not rise, and seals up the stars,
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם |
8 who alone stretches out the heavens, and treads upon the waves of the sea,
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים |
9 who makes the Bear, Orion, and the Pleiades, and the chambers of the south,
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן |
10 who does great things past finding out, yea, marvelous things without number.
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר |
11 Lo, he goes by me, and I do not see him. He also passes on, but I do not perceive him.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו |
12 Behold, he seizes; who can hinder him? Who will say to him, What are thou doing?
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה |
13 God will not withdraw his anger. The helpers of Rahab stoop under him.
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב |
14 How much less shall I answer him, and choose out my words to reason with him?
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו |
15 Whom, though I were righteous, yet I would not answer. I would make supplication to my judge.
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן |
16 If I had called, and he had answered me, yet I would not believe that he hearkened to my voice.
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי |
17 For he breaks me with a tempest, and multiplies my wounds without cause.
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם |
18 He will not allow me to take my breath, but fills me with bitterness.
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים |
19 If of strength, lo, he is mighty! And if of justice, who will summon me?
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני |
20 Though I be righteous, my own mouth shall condemn me. Though I be perfect, it shall prove me perverse.
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני |
21 Though I were perfect, I do not regard myself. I despise my life.
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי |
22 It is all one thing. Therefore I say, He destroys the perfect and the wicked.
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה |
23 If the scourge kills suddenly, he will laugh at the trial of the innocent.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג |
24 The earth is given into the hand of the wicked. He covers the faces of the judges of it. If not he, who then is it?
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא |
25 Now my days are swifter than a runner. They flee away. They see no good,
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה |
26 They are passed away as the swift ships, as the eagle that swoops on the prey.
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל |
27 If I say, I will forget my complaint. I will put off my sad countenance, and be of good cheer,
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה |
28 I am afraid of all my sorrows. I know that thou will not hold me innocent.
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני |
29 I shall be condemned. Why then do I labor in vain?
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע |
30 If I wash myself with snow water, and make my hands ever so clean,
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי |
31 yet thou will plunge me in the ditch, and my own clothes shall abhor me.
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי |
32 For he is not a man, as I am, that I should answer him, that we should come together in judgment.
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט |
33 There is no umpire between us who might lay his hand upon us both.
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו |
34 Let him take his rod away from me, and let not his terror make me afraid.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני |
35 Then I would speak, and not be afraid of him, for I am not so in myself.
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי |
