Job 3
1 After this Job opened his mouth, and cursed his day.
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ |
2 And Job answered and said,
| ויען איוב ויאמר׃ |
3 Let the day perish in which I was born, and the night which said, There is a man-child conceived.
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ |
4 Let that day be darkness. Let not God from above seek for it, nor let the light shine upon it.
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ |
5 Let darkness and the shadow of death claim it for their own. Let a cloud dwell upon it. Let blackness come upon it.
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ |
6 As for that night, let thick darkness seize upon it. Let it not rejoice among the days of the year. Let it not come into the number of the months.
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ |
7 Lo, let that night be barren. Let no joyful voice come in it.
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ |
8 Let them curse it who curse the day, who are ready to rouse up leviathan.
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ |
9 Let the stars of the twilight of it be dark. Let it look for light, but have none, nor let it behold the eyelids of the morning.
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ |
10 Because it did not shut up the doors of my mother's womb, nor hide trouble from my eyes.
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ |
11 Why did I not die from the womb? Why did I not give up the spirit when my mother bore me?
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ |
12 Why did the knees receive me? Or why the breast, that I should suck?
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ |
13 For now I should have lain down and been quiet. I should have slept. Then I would have been at rest
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ |
14 with kings and counselors of the earth, who built waste places for themselves,
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ |
15 or with rulers who had gold, who filled their houses with silver.
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ |
16 Or I should have been as a hidden untimely birth, as infants that never saw light.
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ |
17 There the wicked cease from troubling, and there the weary are at rest.
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ |
18 There the prisoners are at ease together. They do not hear the voice of the taskmaster.
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ |
19 The small and the great are there. And the servant is free from his master.
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ |
20 Why is light given to him who is in misery, and life to the bitter in soul,
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ |
21 who long for death, but it comes not, and dig for it more than for hid treasures,
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ |
22 who rejoice exceedingly, and are glad when they can find the grave?
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ |
23 Why is light given to a man whose way is hid, and whom God has hedged in?
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ |
24 For my sighing comes before I eat, and my groanings are poured out like water.
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ |
25 For the thing which I fear comes upon me, and that which I am afraid of comes to me.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ |
26 I am not at ease, nor am I quiet, neither have I rest, but trouble comes.
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ |
