Job 17
1 My spirit is consumed, my days are extinct, the grave is ready for me.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי |
2 Surely there are mockers with me, and my eye dwells upon their provocation.
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני |
3 Give now a pledge, be surety for me with thyself. Who is there that will strike hands with me?
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע |
4 For thou have hid their heart from understanding. Therefore thou shall not exalt them.
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם |
5 He who denounces his friends for a prey, even the eyes of his sons shall fail.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה |
6 But he has made me a byword of the people, and they spit in my face.
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה |
7 My eye also is dim because of sorrow, and all my members are as a shadow.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם |
8 Upright men shall be astonished at this, and the innocent shall stir himself up against the profane.
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר |
9 Yet the righteous shall hold on his way. And he who has clean hands shall grow stronger and stronger.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ |
10 But as for you all, come on now again, and I shall not find a wise man among you.
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם |
11 My days are past. My purposes are broken off, even the thoughts of my heart.
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי |
12 They change the night into day. The light, they say, is near to the darkness.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך |
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) |
14 if I have said to corruption, Thou are my father, to the worm, My mother, and my sister,
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה |
15 where then is my hope? And as for my hope, who shall see it?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה |
