Job 14
1 Man, who is born of a woman, is of few days, and full of trouble.
| אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ |
2 He comes forth like a flower, and is cut down. He too flees as a shadow, and does not continue.
| כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ |
3 And do thou open thine eyes upon such a one, and bring me into judgment with thee?
| אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ |
4 Who can bring a clean thing out of an unclean? Not one.
| מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ |
5 Seeing his days are determined, the number of his months is with thee, and thou have appointed his bounds that he cannot pass,
| אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ |
6 look away from him, that he may rest, till he shall accomplish, as a hireling, his day.
| שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ |
7 For there is hope of a tree, if it is cut down, that it will sprout again, and that the tender branch of it will not cease.
| כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ |
8 Though the root of it grows old in the earth, and the trunk of it dies in the ground,
| אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ |
9 yet through the scent of water it will bud, and put forth boughs like a plant.
| מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ |
10 But man dies, and is laid low. Yea, man gives up the spirit, and where is he?
| וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ |
11 As the waters fail from the sea, and the river wastes away and dries up,
| אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ |
12 so man lies down and does not rise. Till the heavens be no more, they shall not awake, nor be roused out of their sleep.
| ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ |
13 O that thou would hide me in Sheol, that thou would keep me secret, until thy wrath be past, that thou would appoint for me a set time, and remember me! (Sheol h7585)
| מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol h7585) |
14 If a man dies, shall he live again? All the days of my warfare I would wait till my release should come.
| אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ |
15 Thou would call, and I would answer thee. Thou would have a desire to the work of thy hands.
| תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ |
16 But now thou number my steps. Do thou not watch over my sin?
| כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ |
17 My transgression is sealed up in a bag, and thou fasten up my iniquity.
| חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ |
18 But the falling mountain comes to nothing, and the rock is removed out of its place.
| ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ |
19 The waters wear the stones. The overflowings of it wash away the dust of the earth. So thou destroy the hope of man.
| אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ |
20 Thou prevail forever against him, and he passes. Thou change his countenance, and send him away.
| תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ |
21 His sons come to honor, and he does not know it, and they are brought low, but he does not perceive it of them.
| יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ |
22 But his flesh upon him has pain, and his soul within him mourns.
| אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ |
