Job 10
1 My soul is weary of my life. I will give free reign to my complaint. I will speak in the bitterness of my soul.
| נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃ |
2 I will say to God, Do not condemn me. Show me why thou contend with me.
| אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃ |
3 Is it good to thee that thou should oppress, that thou should despise the work of thy hands, and shine upon the counsel of the wicked?
| הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃ |
4 Have thou eyes of flesh? Or do thou see as man sees?
| העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃ |
5 Are thy days as the days of man, or thy years as man's days,
| הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃ |
6 that thou inquire after my iniquity, and search after my sin,
| כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃ |
7 although thou know that I am not wicked. And there is none that can deliver out of thy hand?
| על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃ |
8 Thy hands have made me and fashioned me together round about, yet thou destroy me.
| ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃ |
9 Remember, I beseech thee, that thou have fashioned me as clay. And will thou bring me into dust again?
| זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃ |
10 Have thou not poured me out as milk, and curdled me like cheese?
| הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃ |
11 Thou have clothed me with skin and flesh, and knit me together with bones and sinews.
| עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃ |
12 Thou have granted me life and loving kindness, and thy visitation has preserved my spirit.
| חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃ |
13 Yet these things thou hid in thy heart. I know that this is with thee.
| ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃ |
14 If I sin, then thou mark me. And thou will not acquit me from my iniquity.
| אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃ |
15 If I be wicked, woe to me. And if I be righteous, yet I shall not lift up my head, being filled with shame, and looking upon my affliction.
| אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃ |
16 And if my head exalts itself, thou hunt me as a lion. And again thou show thyself marvelous upon me.
| ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃ |
17 Thou renew thy witnesses against me, and increase thine indignation upon me. Changes and warfare are with me.
| תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃ |
18 Why then have thou brought me forth out of the womb? I would have given up the spirit, and no eye had seen me.
| ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃ |
19 I should have been as though I had not been. I should have been carried from the womb to the grave.
| כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃ |
20 Are not my days few? Cease then, and let me alone, that I may take comfort a little
| הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃ |
21 before I go where I shall not return, to the land of darkness and of the shadow of death,
| בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃ |
22 the land dark as midnight, of the shadow of death, without any order, and where the light is as midnight.
| ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃ |
