Jeremiah 2
1 And the word of Jehovah came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
2 Go and cry in the ears of Jerusalem, saying, Thus says Jehovah, I remember for thee the kindness of thy youth, the love of thine espousals, how thou went after me in the wilderness, in a land that was not sown.
| הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך--לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה |
3 Israel was holiness to Jehovah, the first-fruits of his increase. All who devour him shall be held guilty. Evil shall come upon them, says Jehovah.
| קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה |
4 Hear ye the word of Jehovah, O house of Jacob, and all the families of the house of Israel.
| שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל |
5 Thus says Jehovah: What unrighteousness have your fathers found in me, that they have gone far from me, and have walked after vanity, and have become vain?
| כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול--כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו |
6 Nor did they say, Where is Jehovah who brought us up out of the land of Egypt, who led us through the wilderness, through a land of deserts and of pits, through a land of drought and of the shadow of death, through a land that none passed through, and where no man dwelt?
| ולא אמרו--איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות--בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם |
7 And I brought you into a plentiful land, to eat the fruit of it and the goodness of it. But when ye entered, ye defiled my land, and made my heritage an abomination.
| ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה |
8 The priests did not say, Where is Jehovah? And those who handle the law did not know me. The rulers also transgressed against me. And the prophets prophesied by Baal, and walked after things that do not profit.
| הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנבאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו |
9 Therefore I will yet contend with you, says Jehovah, and I will contend with your son's sons.
| לכן עד אריב אתכם--נאם יהוה ואת בני בניכם אריב |
10 For pass over to the isles of Kittim, and see, and send to Kedar, and consider diligently, and see if there has been such a thing.
| כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת |
11 Has a nation changed its gods, which yet are no gods? But my people have changed their glory for that which does not profit.
| ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל |
12 Be astonished, O ye heavens, at this, and be horribly afraid. Be ye very desolate, says Jehovah.
| שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה |
13 For my people have committed two evils: They have forsaken me, the fountain of living waters, and hewed them out cisterns, broken cisterns, that can hold no water.
| כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות--בארת נשברים אשר לא יכלו המים |
14 Is Israel a servant? Is he a homebred one? Why has he become a prey?
| העבד ישראל--אם יליד בית הוא מדוע היה לבז |
15 The young lions have roared upon him, and yelled, and they have made his land waste. His cities are burned up, without inhabitant.
| עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה (נצתו) מבלי ישב |
16 The sons also of Memphis and Tahpanhes have broken the crown of thy head.
| גם בני נף ותחפנס (ותחפנחס) ירעוך קדקד |
17 Have thou not procured this to thyself, in that thou have forsaken Jehovah thy God when he led thee by the way?
| הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מולכך בדרך |
18 And now what have thou to do in the way to Egypt, to drink the waters of the Shihor? Or what have thou to do in the way to Assyria, to drink the waters of the River?
| ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר |
19 Thine own wickedness shall correct thee, and thy backslidings shall reprove thee. Know therefore and see that it is an evil thing and a bitter, that thou have forsaken Jehovah thy God, and that my fear is not in thee, says the Lord, Jehovah of hosts.
| תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות |
20 For from old time I have broken thy yoke, and burst thy bonds. And thou said, I will not serve, for upon every high hill and under every green tree thou bowed thyself, playing the harlot.
| כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (אעבור) כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה |
21 Yet I had planted thee a noble vine, wholly a right seed. How then have thou turned into the degenerate branches of a foreign vine to me?
| ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה |
22 For though thou wash thee with lye, and take thee much soap, yet thine iniquity is marked before me, says the lord Jehovah.
| כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית--נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה |
23 How can thou say, I am not defiled; I have not gone after the Baalim? See thy way in the valley. Know what thou have done, a swift dromedary traversing her ways,
| איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי--ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה |
24 a wild donkey used to the wilderness, that sniffs up the wind in her desire. In her time of estrus who can turn her away? All those who seek her will not weary themselves. In her month they shall find her.
| פרה למד מדבר באות נפשו (נפשה) שאפה רוח--תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה |
25 Withhold thy foot from being unshod, and thy throat from thirst. But thou said, It is in vain. No, for I have loved strangers, and after them I will go.
| מנעי רגלך מיחף וגורנך (וגרונך) מצמאה ותאמרי נואש--לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך |
26 As the thief is shamed when he is found, so is the house of Israel shamed, they, their kings, their rulers, and their priests, and their prophets,
| כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם |
27 who say to a block of wood, Thou are my father, and to a stone, Thou have brought me forth. For they have turned their back to me, and not their face. But in the time of their trouble they will say, Arise, and save us.
| אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני (ילדתנו) כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו |
28 But where are thy gods that thou have made thee? Let them arise, if they can save thee in the time of thy trouble. For according to the number of thy cities are thy gods, O Judah.
| ואיה אלהיך אשר עשית לך--יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה |
29 Why will ye contend with me? Ye have all transgressed against me, says Jehovah.
| למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה |
30 In vain I have smitten your sons. They received no correction. Your own sword has devoured your prophets like a destroying lion.
| לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית |
31 O generation, see ye the word of Jehovah. Have I been a wilderness to Israel, or a land of thick darkness? Why do my people say, We have broken loose. We will come no more to thee?
| הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו--לוא נבוא עוד אליך |
32 Can a virgin forget her ornaments, or a bride her attire? Yet my people have forgotten me days without number.
| התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר |
33 How thou trim thy way to seek love! Therefore even the wicked women thou have taught thy ways.
| מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי (למדת) את דרכיך |
34 Also in thy skirts is found the blood of the souls of the innocent poor. Thou did not find them breaking in. But it is because of all these things.
| גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה |
35 Yet thou said, I am innocent. Surely his anger is turned away from me. Behold, I will enter into judgment with thee because thou say, I have not sinned.
| ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי |
36 Why do thou gad about so much to change thy way? Thou shall be ashamed of Egypt also, as thou were ashamed of Assyria.
| מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבשי כאשר בשת מאשור |
37 Thou shall also go forth from there with thy hands upon thy head. For Jehovah has rejected those in whom thou trust. And thou shall not prosper with them.
| גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם |
