Isaiah 9
1 But there shall be no gloom to her who was in anguish. In the former time he brought into contempt the land of Zebulun and the land of Naphtali, but in the latter time he has made it glorious, by the way of the sea, beyond the Jordan, Galilee of the Gentiles.
| כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד--דרך הים עבר הירדן גליל הגוים |
2 The people who walked in darkness have seen a great light. Those who dwelt in the land of the shadow of death, upon them the light has shone.
| העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם |
3 Thou have multiplied the nation. Thou have increased their joy. They joy before thee according to the joy in harvest, as men rejoice when they divide the spoil.
| הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל |
4 For the yoke of his burden, and the staff of his shoulder, the rod of his oppressor, thou have broken as in the day of Midian.
| כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין |
5 For all the armor of the armed man in the tumult, and the garments rolled in blood, shall be for burning, for fuel of fire.
| כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש |
6 For to us a child is born, to us a son is given. And the government shall be upon his shoulder. And his name shall be called Wonderful, Counselor, Mighty God, Father of Eternity, Prince of Peace.
| כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום |
7 Of the increase of his government and of peace there shall be no end, upon the throne of David, and upon his kingdom, to establish it, and to uphold it with justice and with righteousness from henceforth even forever. The zeal of Jehovah of hosts will perform this.
| לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת |
8 The Lord sent a word into Jacob, and it has lighted upon Israel.
| דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל |
9 And all the people shall know, even Ephraim and the inhabitant of Samaria, who say in pride and in arrogance of heart,
| וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר |
10 The bricks are fallen, but we will build with hewn stone, the sycamores are cut down, but we will put cedars in their place.
| לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף |
11 Therefore Jehovah will set up on high against him the adversaries of Rezin, and will stir up his enemies,
| וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך |
12 the Syrians in front, and the Philistines behind, and they shall devour Israel with open mouth. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.
| ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
13 Yet the people have not turned to him who smote them, nor have they sought Jehovah of hosts.
| והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו |
14 Therefore Jehovah will cut off from Israel head and tail, palm-branch and rush, in one day.
| ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד |
15 The elder and the honorable man, he is the head. And the prophet who teaches lies, he is the tail.
| זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב |
16 For those who lead this people cause them to err, and those who are led by them are destroyed.
| ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים |
17 Therefore the Lord will not rejoice over their young men, nor will he have compassion on their fatherless and widows. For everyone is profane and an evildoer, and every mouth speaks folly. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.
| על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
18 For wickedness burns as the fire. It devours the briers and thorns. Yea, it kindles in the thickets of the forest, and they roll upward in a column of smoke.
| כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן |
19 Through the wrath of Jehovah of hosts is the land burnt up, and the people are as the fuel of fire; no man spares his brother.
| בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו |
20 And he shall snatch on the right hand, and be hungry. And he shall eat on the left hand, and they shall not be satisfied. They shall eat every man the flesh of his own arm-
| ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו |
21 Manasseh, Ephraim, and Ephraim, Manasseh, and together they shall be against Judah. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.
| מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
