Isaiah 42
1 Behold, my servant, whom I uphold, my chosen, in whom my soul delights. I have put my Spirit upon him, he will bring forth justice to the Gentiles.
| הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃ |
2 He will not cry, nor lift up his voice, nor cause it to be heard in the street.
| לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃ |
3 A bruised reed he will not break, and a dimly burning wick he will not quench, but he will bring forth justice in truth.
| קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃ |
4 He will not fail nor be discouraged till he has set justice in the earth. And in his name Gentiles will hope.
| לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃ |
5 Thus says God, Jehovah, he who created the heavens, and stretched them forth, he who spread abroad the earth and that which comes out of it, he who gives breath to the people upon it, and spirit to those who walk in it,
| כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃ |
6 I, Jehovah, have called thee in righteousness, and will hold thy hand, and will keep thee, and give thee for a covenant of the people, for a light of the Gentiles,
| אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃ |
7 to open the blind eyes, to bring out the prisoners from the dungeon, and those who sit in darkness out of the prison-house.
| לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃ |
8 I am Jehovah. That is my name, and I will not give my glory to another, nor my praise to graven images.
| אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׃ |
9 Behold, the former things have come to pass, and I declare new things. Before they spring forth I tell you of them.
| הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃ |
10 Sing to Jehovah a new song, and his praise from the end of the earth, ye who go down to the sea, and all that is therein, the isles, and the inhabitants thereof.
| שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃ |
11 Let the wilderness and the cities of it lift up their voice, the villages that Kedar inhabits. Let the inhabitants of Sela sing. Let them shout from the top of the mountains.
| ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃ |
12 Let them give glory to Jehovah, and declare his praise in the islands.
| ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃ |
13 Jehovah will go forth as a mighty man. He will stir up his zeal like a man of war. He will cry, yea, he will shout aloud. He will do mightily against his enemies.
| יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר׃ |
14 I have for a long time held my peace. I have been still, and refrained myself. Now I will cry out like a travailing woman. I will gasp and pant together.
| החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃ |
15 I will lay waste mountains and hills, and dry up all their herbs. And I will make the rivers islands, and will dry up the pools.
| אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃ |
16 And I will bring the blind by a way that they know not. I will lead them in paths that they know not. I will make darkness light before them, and crooked places straight. These things I will do, and I will not forsake them.
| והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃ |
17 They shall be turned back, they shall be utterly put to shame, who trust in graven images, who say to molten images, Ye are our gods.
| נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃ |
18 Hear, ye deaf, and look, ye blind, that ye may see.
| החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃ |
19 Who is blind, but my servant, or deaf, as my messenger that I send? Who is blind as he who is at peace with me, and blind as Jehovah's servant?
| מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃ |
20 Thou see many things, but thou do not observe. His ears are open, but he does not hear.
| ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃ |
21 It pleased Jehovah, for his righteousness' sake, to magnify the law, and make it honorable.
| יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃ |
22 But this is a people robbed and plundered. They are all of them snared in holes, and they are hid in prison-houses. They are for a prey, and none delivers, for a spoil, and none says, Restore.
| והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃ |
23 Who is there among you that will give ear to this, that will hearken and hear for the time to come?
| מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃ |
24 Who gave Jacob for a spoil, and Israel to the robbers? Did not Jehovah? He against whom we have sinned, and in whose ways they would not walk, nor were they obedient to his law.
| מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃ |
25 Therefore he poured upon him the fierceness of his anger, and the strength of battle. And it set him on fire round about, yet he knew not. And it burned him, yet he laid it not to heart.
| וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃ |
