< Isaiah 16 >

1 Send ye the lambs for the ruler of the land from Selah to the wilderness, to the mount of the daughter of Zion.
שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון׃
2 For it shall be that, as wandering birds, as a scattered nest, so shall the daughters of Moab be at the fords of the Arnon.
והיה כעוף נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃
3 Give counsel, execute justice, make thy shade as the night in the midst of the noonday. Hide the outcasts. Do not betray the fugitive.
הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי׃
4 Let my outcasts dwell with thee. As for Moab, be thou a covert to him from the face of the destroyer. For the extortioner is brought to nothing. Destruction ceases. The oppressors are consumed out of the land.
יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ׃
5 And a throne shall be established in loving kindness, and he shall sit on it in truth, in the tent of David, judging, and seeking justice, and swift to do righteousness.
והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃
6 We have heard of the pride of Moab, that he is very proud, even of his arrogance, and his pride, and his wrath. His boastings are nothing.
שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו׃
7 Therefore Moab shall wail for Moab, everyone shall wail. Ye shall mourn for the raisin-cakes of Kir-hareseth, utterly stricken.
לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים׃
8 For the fields of Heshbon languish, and the vine of Sibmah. The lords of the nations have broken down the choice branches of it, which reached even to Jazer, which wandered into the wilderness. Its shoots were spread abroad. They passed over the sea.
כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃
9 Therefore I will weep with the weeping of Jazer for the vine of Sibmah. I will water thee with my tears, O Heshbon, and Elealeh. for upon thy summer fruits and upon thy harvest the battle shout has fallen.
על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל׃
10 And gladness is taken away, and joy out of the fruitful field. And in the vineyards there shall be no singing nor joyful noise. No treader shall tread out wine in the presses. I have made the vintage shout to cease.
ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי׃
11 Therefore my heart sounds like a harp for Moab, and my inward parts for Kir-heres.
על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃
12 And it shall come to pass, when Moab presents himself, when he wearies himself upon the high place, and shall come to his sanctuary to pray, that he shall not prevail.
והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל׃
13 This is the word that Jehovah spoke concerning Moab in time past.
זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃
14 But now Jehovah has spoken, saying, Within three years, as the years of a hireling, the glory of Moab shall be brought into contempt, with all his great multitude. And the remnant shall be very small and of no account.
ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃

< Isaiah 16 >