Isaiah 1
1 The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem, in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, and Hezekiah, kings of Judah.
| חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃ |
2 Hear, O heavens, and give ear, O earth, for Jehovah has spoken. I have nourished and brought up sons, and they have rebelled against me.
| שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃ |
3 The ox knows his owner, and the donkey his master's crib, but Israel does not know; my people does not consider.
| ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ |
4 Ah sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evildoers, sons who deal corruptly! They have forsaken Jehovah. They have despised the Holy One of Israel. They have gone away backward.
| הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃ |
5 Why will ye still be stricken, that ye revolt more and more? The whole head is sick, and the whole heart faint.
| על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃ |
6 From the sole of the foot even to the head there is no soundness in it, but wounds, and bruises, and fresh stripes. They have not been closed nor bound up nor soothed with oil.
| מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃ |
7 Your country is desolate. Your cities are burned with fire. Your land-strangers devour it in your presence, and it is desolate, as overthrown by strangers.
| ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃ |
8 And the daughter of Zion is left as a booth in a vineyard, as a shed in a garden of cucumbers, as a besieged city.
| ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ |
9 Unless Jehovah of hosts had left to us a seed, we should have been as Sodom, we should have been like Gomorrah.
| לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ |
10 Hear the word of Jehovah, ye rulers of Sodom, give ear to the law of our God, ye people of Gomorrah.
| שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃ |
11 What to me is the multitude of your sacrifices? says Jehovah. I have had enough of the burnt offerings of rams, and the fat of fed beasts. And I do not delight in the blood of bullocks or of lambs or of he-goats.
| למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃ |
12 When ye come to appear before me, who has required this at your hand-to trample my courts?
| כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃ |
13 Bring no more vain oblations. Incense is an abomination to me. New moon and sabbath, the calling of assemblies-I cannot bear iniquity and the solemn meeting.
| לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃ |
14 Your new moons and your appointed feasts my soul hates. They are a trouble to me. I am weary of bearing them.
| חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ |
15 And when ye spread forth your hands, I will hide my eyes from you. Yea, when ye make many prayers, I will not hear; your hands are full of blood.
| ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ |
16 Wash you, make you clean, put away the evil of your doings from before my eyes. Cease to do evil.
| רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ |
17 Learn to do good. Seek justice, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow.
| למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ |
18 Come now, and let us reason together, says Jehovah, though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow. Though they be red like crimson, they shall be as wool.
| לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃ |
19 If ye are willing and obedient, ye shall eat the good of the land.
| אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃ |
20 But if ye refuse and rebel, ye shall be devoured with the sword, for the mouth of Jehovah has spoken it.
| ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ |
21 How the faithful city has become a harlot! She who was full of justice! Righteousness lodged in her, but now murderers.
| איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃ |
22 Thy silver has become dross, thy wine mixed with water.
| כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃ |
23 Thy rulers are rebellious, and companions of thieves. Everyone loves bribes, and follows after rewards. They judge not the fatherless, nor does the cause of the widow come to them.
| שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃ |
24 Therefore says the Lord, Jehovah of hosts, the Mighty One of Israel, Ah, I will ease me of my adversaries, and avenge me of my enemies.
| לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃ |
25 And I will turn my hand upon thee, and thoroughly purge away thy dross, and will take away all thy tin.
| ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃ |
26 And I will restore thy judges as at the first, and thy counselors as at the beginning. Afterward thou shall be called the city of righteousness, a faithful town.
| ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃ |
27 Zion shall be redeemed with justice, and her converts with righteousness.
| ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃ |
28 But the destruction of transgressors and sinners shall be together, and those who forsake Jehovah shall be consumed.
| ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃ |
29 For they shall be ashamed of the oaks which ye have desired, and ye shall be confounded for the gardens that ye have chosen.
| כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃ |
30 For ye shall be as an oak whose leaf fades, and as a garden that has no water.
| כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃ |
31 And the strong man shall be as flax, and his work as a spark. And they shall both burn together, and none shall quench them.
| והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ |
