Genesis 19
1 And the two agents came to Sodom at evening, and Lot sat in the gate of Sodom. And Lot saw them, and rose up to meet them. And he bowed himself with his face to the earth,
| ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃ |
2 and he said, Behold now, my lords, turn aside, I pray you, into your servant's house, and tarry all night, and wash your feet, and ye shall rise up early, and go on your way. And they said, No, but we will abide in the street all night.
| ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃ |
3 And he urged them greatly. And they turned in to him, and entered into his house. And he made a feast for them, and baked unleavened bread, and they ate.
| ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃ |
4 But before they lay down, the men of the city, the men of Sodom, encompassed the house around, both young and old, all the people from every quarter.
| טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃ |
5 And they called to Lot, and said to him, Where are the men who came in to thee this night? Bring them out to us, that we may know them.
| ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃ |
6 And Lot went out to them to the door, and shut the door after him.
| ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃ |
7 And he said, I pray you, my brothers, do not so wickedly.
| ויאמר אל נא אחי תרעו׃ |
8 Behold now, I have two daughters who have not known a man. Let me, I pray you, bring them out to you, and do ye to them as is good in your eyes. Only do nothing to these men, inasmuch as they have come under the shadow of my roof.
| הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃ |
9 And they said, Stand back. And they said, This one fellow came in to sojourn, and he will be a judge. Now we will deal worse with thee, than with them. And they pressed greatly upon the man, even Lot, and drew near to break the door.
| ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃ |
10 But the men put forth their hand, and brought Lot into the house to them, and shut to the door.
| וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃ |
11 And they smote the men who were at the door of the house with blindness, both small and great, so that they wearied themselves to find the door.
| ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃ |
12 And the men said to Lot, Have thou here any besides? Son-in-law, and thy sons, and thy daughters, and whomever thou have in the city, bring them out of the place.
| ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃ |
13 For we will destroy this place, because the cry of them has been great before Jehovah. And Jehovah has sent us to destroy it.
| כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ |
14 And Lot went out, and spoke to his sons-in-law, who married his daughters, and said, Up, get you out of this place, for Jehovah will destroy the city. But he seemed to his sons-in-law as a man jesting.
| ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ |
15 And when the morning arose, then the agents hurried Lot, saying, Arise, take thy wife, and thy two daughters who are here, lest thou be consumed in the iniquity of the city.
| וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃ |
16 But he lingered. And the men laid hold upon his hand, and upon the hand of his wife, and upon the hand of his two daughters, Jehovah being merciful to him, and they brought him forth, and set him outside the city.
| ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ |
17 And it came to pass, when they had brought them forth abroad, that he said, Escape for thy life, do not look behind thee, neither stay thou in all the Plain. Escape to the mountain, lest thou be consumed.
| ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃ |
18 And Lot said to them, Oh, not so, my lord.
| ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃ |
19 Behold now, thy servant has found favor in thy sight, and thou have magnified thy loving kindness, which thou have shown to me in saving my life, and I cannot escape to the mountain, lest evil overtake me, and I die.
| הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃ |
20 Behold now, this city is near to flee to, and it is a little one. Oh let me escape there (is it not a little one?), and my soul shall live.
| הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃ |
21 And he said to him, See, I have accepted thee concerning this thing also, that I will not overthrow the city of which thou have spoken.
| ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃ |
22 Hasten thee, escape there, for I cannot do anything till thou have come there. Therefore the name of the city was called Zoar.
| מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃ |
23 The sun was risen upon the earth when Lot came to Zoar.
| השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃ |
24 Then Jehovah rained upon Sodom and upon Gomorrah brimstone and fire from Jehovah out of heaven.
| ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃ |
25 And he overthrew those cities, and all the Plain, and all the inhabitants of the cities, and that which grew upon the ground.
| ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃ |
26 But his wife looked back from behind him, and she became a pillar of salt.
| ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ |
27 And Abraham got up early in the morning to the place where he had stood before Jehovah.
| וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃ |
28 And he looked toward Sodom and Gomorrah, and toward all the land of the Plain, and beheld, and, lo, the smoke of the land went up as the smoke of a furnace.
| וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃ |
29 And it came to pass, when God destroyed the cities of the Plain, that God remembered Abraham, and sent Lot out of the midst of the overthrow, when he overthrew the cities in which Lot dwelt.
| ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃ |
30 And Lot went up out of Zoar, and dwelt in the mountain, and his two daughters with him, for he feared to dwell in Zoar. And he dwelt in a cave, he and his two daughters.
| ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃ |
31 And the firstborn said to the younger, Our father is old, and there is not a man on the earth to come in to us after the manner of all the earth.
| ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃ |
32 Come, let us make our father drink wine, and we will lie with him, that we may preserve seed by our father.
| לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃ |
33 And they made their father drink wine that night. And the firstborn went in, and lay with her father. And he did not know when she lay down, nor when she arose.
| ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃ |
34 And it came to pass on the morrow, that the firstborn said to the younger, Behold, I lay last night with my father. Let us make him drink wine this night also, and go thou in, and lie with him, that we may preserve seed by our father.
| ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃ |
35 And they made their father drink wine that night also. And the younger arose, and lay with him. And he did not know when she lay down, nor when she arose.
| ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃ |
36 Thus both the daughters of Lot were with child by their father.
| ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃ |
37 And the firstborn bore a son, and called his name Moab. The same is the father of the Moabites to this day.
| ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃ |
38 And the younger, she also bore a son, and called his name Ben-ammi. The same is the father of the sons of Ammon to this day.
| והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃ |
