Ecclesiastes 5
1 Keep thy foot when thou go to the house of God, for to draw near to hear is better than to give the sacrifice of fools. For they know not that they do evil.
| שמר רגליך (רגלך) כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע |
2 Be not rash with thy mouth, and let not thy heart be hasty to utter anything before God. For God is in heaven, and thou upon earth. Therefore let thy words be few.
| אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר--לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים |
3 For a dream comes with a multitude of business, and a fool's voice with a multitude of words.
| כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים |
4 When thou vow a vow to God, defer not to pay it, for he has no pleasure in fools. Pay that which thou vow.
| כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו--כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם |
5 Better is it that thou should not vow, than that thou should vow and not pay.
| טוב אשר לא תדר--משתדור ולא תשלם |
6 Do not allow thy mouth to cause thy flesh to sin, nor say thou before the agent, that is was an error. Why should God be angry at thy voice, and destroy the work of thy hands?
| אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך |
7 For in the multitude of dreams there are vanities, and in many words. But fear thou God.
| כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא |
8 If thou see the oppression of a poor man, and the violent wresting of justice and righteousness in a province, marvel not at the matter. For a man higher than the high is observing, and there are higher men than they.
| אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה--אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם |
9 Moreover the abundance of the land is for all. The king himself is served by the field.
| ויתרון ארץ בכל היא (הוא)--מלך לשדה נעבד |
10 He who loves silver shall not be satisfied with silver, nor he who loves abundance, with increase. This also is vanity.
| אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל |
11 When goods increase, they are increased who eat them. And what advantage is there to the owner of it, except the beholding of them with his eyes?
| ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית (ראות) עיניו |
12 The sleep of a laboring man is sweet, whether he eats little or much, but the fullness of the rich will not allow him to sleep.
| מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר--איננו מניח לו לישון |
13 There is a grievous evil which I have seen under the sun: Riches were kept by the owner of it to his hurt.
| יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו |
14 And those riches perish in a bad venture. And if he has begotten a son, there is nothing in his hand.
| ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה |
15 As he came forth from his mother's womb, naked shall he go again as he came, and shall take nothing for his labor, which he may carry away in his hand.
| כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו |
16 And this also is a grievous evil, that in all points as he came, so shall he go. And what profit has he that he labored for the wind?
| וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח |
17 All his days also he eats in gloom, and he is greatly troubled, and has depression and anger.
| גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף |
18 Behold, that which I have seen to be good and to be fitting is for a man to eat and to drink, and to enjoy good in all his labor in which he labors under the sun all the days of his life which God has given him, for this is his portion.
| הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים--כי הוא חלקו |
19 Every man also to whom God has given riches and wealth, and has given him power to eat of it, and to take his portion, and to rejoice in his labor-this is the gift of God.
| גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו--זה מתת אלהים היא |
20 For he shall not much remember the days of his life, because God answers him in the joy of his heart.
| כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו |
