< Acts 12 >

1 Now about that time Herod the king threw on hands to harm some of those from the church.
באותם הימים התנכל המלך הורדוס למאמינים אחדים,
2 And he killed James the brother of John with the sword.
אף הוציא להורג את יעקב השליח, אחיו של יוחנן.
3 And after seeing that it was pleasing the Jews, he proceeded to arrest Peter also (and those were the days of unleavened bread),
כשראה הורדוס שהדבר מצא־חן בעיני מנהיגי היהודים, אסר את פטרוס באמצע חג הפסח.
4 whom, having also arrested, he put in prison, having delivered to four quaternions of soldiers to guard him, intending after the Passover to bring him forth to the people.
הורדוס התכוון להעמיד את פטרוס למשפט פומבי בתום החג, ועל כן השליך אותו בינתיים לכלא והפקיד עליו שישה־עשר שומרים.
5 Indeed therefore Peter was kept in the prison, but fervent prayer was being made by the church to God for him.
אולם הקהילה התפללה בעד פטרוס ללא הרף בעת מעצרו.
6 And when Herod was about to bring him forth, that night Peter was sleeping between two soldiers, bound by two chains. And guards in front of the door guarded the prison.
בלילה שקדם למשפט הפומבי ישן פטרוס בין שני חיילים, כבול בשרשרת כפולה, והשומרים שמרו בזהירות על פתח הכלא.
7 And behold, an agent of the Lord stood near, and light shone in the room. And after striking the side of Peter, he raised him up, saying, Get up quickly. And his chains fell off from his hands.
לפתע זרח אור בתוך התא, ומלאך ה׳ עמד לצידו של פטרוס. המלאך נגע בירכו של פטרוס והעירו משנתו.”קום, מהר!“קרא המלאך. באותו רגע נפלו השרשרות מעל־ידיו.
8 And the agent said to him, Gird thyself, and tie on thy sandals. And he did so. And he says to him, Throw on thy garment, and follow me.
”התלבש ונעל את נעליך“, הוסיף המלאך, ופטרוס עשה.”עכשיו לבש את מעילך ובוא אחרי!“פקד.
9 And after going out, he followed him. And he had not seen that the thing happening by the agent was true, but presumed to see a vision.
פטרוס יצא מהתא בעקבות המלאך, אולם כל הזמן חשב שזהו רק חלום או חזיון; הוא לא יכול היה להאמין שכל זה קורה לו במציאות!
10 And when they passed a first and a second watch, they came to the iron gate, the one leading to the city, which opened spontaneously to them. And after going out, they advanced one street. And straightaway the agent withdrew from him.
הם חלפו על פני גוש התאים הראשון והשני, והגיעו אל שער הברזל הפונה לרחוב. השער נפתח לפניהם מעצמו, והם עברו דרכו. הם המשיכו ללכת עוד מרחק קצר, ולפתע נעלם המלאך.
11 And when Peter came to himself, he said, Now I know truly, that the Lord dispatched his agent and delivered me out of the hand of Herod and all the expectation of the people of the Jews.
פטרוס הבין לבסוף את המתרחש.”אין זה חלום!“אמר לעצמו.”אלוהים באמת שלח את מלאכו להציל אותי מיד הורדוס וממזימותיהם של היהודים!“
12 And having realized it, he came to the house of Mary the mother of John, surnamed Mark, where a considerable were gathered and praying.
לאחר שעיכל את הדבר במוחו הלך אל ביתה של מרים, אמו של יוחנן מרקוס. שם התאספו מאמינים רבים לתפילה.
13 And when Peter knocked the door of the gate, a servant girl named Rhoda came to hearken.
פטרוס דפק על דלת הבית, ונערה בשם רודה ניגשה לראות מי זה.
14 And after recognizing Peter's voice, she did not open the gate for joy, but having ran in, she reported Peter was standing in front of the gate.
כשהכירה את קולו של פטרוס היא שמחה כל־כך, עד ששכחה לפתוח את הדלת. היא מיהרה להיכנס אל הבית וסיפרה לכולם שפטרוס עומד בחוץ.
15 And they said to her, Thou are mad. But she insisted to have it so. But they said, It is his agent.
האחים לא האמינו לה.”יצאת מדעתך!“קראו. אולם מאחר שרודה עמדה על שלה, חשבו:”אולי זהו המלאך של פטרוס. הם ודאי הרגו אותו.“
16 But Peter continued knocking, and when they opened, they saw him, and were astonished.
בינתיים המשיך פטרוס לדפוק על הדלת, וכשיצאו לבסוף האחים לפתוח את השער, הם הופתעו מאוד!
17 But after motioning to them with the hand to be silent, he described to them how the Lord brought him out of the prison. And he said, Report these things to James, and to the brothers. And having departed, he went to a different place.
פטרוס אמר להם לשתוק, וסיפר להם כיצד חילץ אותו האדון מבית־הכלא.”ספרו זאת ליעקב ולאחים“, ביקש מהם, והלך לו למקום בטוח יותר.
18 But having become day, there was no small stir among the soldiers what then became of Peter.
עם אור הבוקר שררה מבוכה גדולה בכלא: מה קרה לפטרוס?
19 And Herod, who sought for him, and not having found, having examined the guards, he commanded them to be led away. And going down from Judea to Caesarea, he remained there.
הורדוס שלח את אנשיו לחפש את פטרוס, אך הם לא מצאו אותו. משום כך ציווה הורדוס לאסור את שישה־עשר השומרים, להעמידם לדין ולהוציאם להורג. לאחר מכן עזב את העיר ועבר לגור בקיסריה.
20 Now Herod was angry at the Tyrians and Sidonians. But they came with one accord to him, and, having persuaded Blastus the man over the king's bedchamber, they requested peace, because their country was sustained from the monarchy.
בהיותו בקיסריה הגיעה משלחת מהערים צור וצידון כדי לראותו. הורדוס לא היה ביחסים טובים עם תושבי הערים האלה, אולם חברי המשלחת התיידדו עם בלסטוס המזכיר של המחוז וביקשו שלום, כי מבחינה כלכלית הייתה ארצם תלויה במסחר עם ארצו של הורדוס.
21 And at a set day Herod, having arrayed himself in royal apparel, and having sat on the tribunal, he made an oration to them.
נקבע להם ראיון עם הורדוס, וביום המיועד הוא לבש את בגדי מלכותו, ישב על כסא מפואר ונאם לפניהם.
22 And the populace shouted, The voice of a god, and not of a man.
בתום הנאום הריע לו הקהל בתשואות רמות וצעק:”זהו קולו של אל, ולא של בן־תמותה!“
23 And immediately an agent of the Lord struck him, because he did not give glory to God. And after becoming worm-eaten, he expired.
באותו רגע הכה מלאך ה׳ את הורדוס במחלה קשה; גופו נמלא תולעים שכרסמו אותו, וכעבור זמן קצר מת, משום שקיבל את סגידת האנשים במקום שיחלוק את הכבוד לאלוהים.
24 But the word of God grew and multiplied.
בשורת הישועה של אלוהים התפשטה במהירות, ומאמינים רבים נוספו לקהילה.
25 And Barnabas and Saul turned back in Jerusalem after fulfilling the service, also having taken along John who was surnamed Mark.
לאחר שסיימו בר־נבא ושאול את שליחותם בירושלים, לקחו איתם את יוחנן מרקוס ושבו לאנטיוכיה.

< Acts 12 >