2 Kings 6
1 And the sons of the prophets said to Elisha, Behold now, the place where we dwell before thee is too confined for us.
| ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך--צר ממנו |
2 Let us go, we pray thee, to the Jordan, and every man take a beam from there, and let us make us a place there, where we may dwell. And he answered, Go ye.
| נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו |
3 And one said, Be pleased, I pray thee, to go with thy servants. And he answered, I will go.
| ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך |
4 So he went with them. And when they came to the Jordan, they cut down wood.
| וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים |
5 But as one was felling a beam, the axe-head fell into the water. And he cried, and said, Alas, my master! For it was borrowed.
| ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול |
6 And the man of God said, Where did it fall? And he showed him the place. And he cut down a stick, and cast it in there, and made the iron to float.
| ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל |
7 And he said, Take it up to thee. So he put out his hand, and took it.
| ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו |
8 Now the king of Syria was warring against Israel, and he took counsel with his servants, saying, In such and such a place shall be my camp.
| ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי |
9 And the man of God sent to the king of Israel, saying, Beware that thou not pass such a place, for the Syrians are coming down there.
| וישלח איש האלהים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי שם ארם נחתים |
10 And the king of Israel sent to the place which the man of God told him and warned him of. And he saved himself there, not once nor twice.
| וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה--ונשמר שם לא אחת ולא שתים |
11 And the heart of the king of Syria was greatly troubled for this thing, and he called his servants, and said to them, Will ye not show me which of us is for the king of Israel?
| ויסער לב מלך ארם על הדבר הזה ויקרא אל עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל |
12 And one of his servants said, No, my lord, O king, but Elisha, the prophet who is in Israel tells the king of Israel the words that thou speak in thy bedchamber.
| ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך |
13 And he said, Go and see where he is that I may send and fetch him. And it was told him, saying, Behold, he is in Dothan.
| ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאמר הנה בדתן |
14 Therefore he sent there horses, and chariots, and a great army. And they came by night, and encompassed the city about.
| וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על העיר |
15 And when the servant of the man of God was risen early, and gone forth, behold, an army with horses and chariots was round about the city. And his servant said to him, Alas, my master! What shall we do?
| וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה |
16 And he answered, Fear not, for those who are with us are more than those who are with them.
| ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם |
17 And Elisha prayed, and said, Jehovah, I pray thee, open his eyes that he may see. And Jehovah opened the eyes of the young man, and he saw. And, behold, the mountain was full of horses and chariots of fire round about Elisha.
| ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו ויראה ויפקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע |
18 And when they came down to him, Elisha prayed to Jehovah, and said, Smite this people, I pray thee, with blindness. And he smote them with blindness according to the word of Elisha.
| וירדו אליו ויתפלל אלישע אל יהוה ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע |
19 And Elisha said to them, This is not the way, neither is this the city. Follow me, and I will bring you to the man whom ye seek. And he led them to Samaria.
| ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר--לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה |
20 And it came to pass, when they came into Samaria, that Elisha said, Jehovah, open the eyes of these men that they may see. And Jehovah opened their eyes, and they saw. And, behold, they were in the midst of Samaria.
| ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את עיני אלה ויראו ויפקח יהוה את עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון |
21 And the king of Israel said to Elisha, when he saw them, My father, shall I smite them? Shall I smite them?
| ויאמר מלך ישראל אל אלישע כראתו אותם האכה אכה אבי |
22 And he answered, Thou shall not smite them. Would thou smite those whom thou have taken captive with thy sword and with thy bow? Set bread and water before them that they may eat and drink, and go to their master.
| ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם |
23 And he prepared great provision for them. And when they had eaten and drunk, he sent them away, and they went to their master. And the bands of Syria came no more into the land of Israel.
| ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל אדניהם ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל |
24 And it came to pass after this, that Benhadad king of Syria gathered all his army, and went up, and besieged Samaria.
| ויהי אחרי כן ויקבץ בן הדד מלך ארם את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון |
25 And there was a great famine in Samaria. And, behold, they besieged it until a donkey's head was sold for eighty pieces of silver, and the fourth part of a kab of dove's dung for five pieces of silver.
| ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרי (דב) יונים בחמשה כסף |
26 And as the king of Israel was passing by upon the wall, a woman cried out to him, saying, Help, my lord, O king.
| ויהי מלך ישראל עבר על החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך |
27 And he said, If Jehovah does not help thee, from where shall I help thee? Out of the threshing-floor, or out of the winepress?
| ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב |
28 And the king said to her, What troubles thee? And she answered, This woman said to me, Give thy son that we may eat him today, and we will eat my son tomorrow.
| ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר |
29 So we boiled my son, and ate him. And I said to her on the next day, Give thy son that we may eat him. And she has hid her son.
| ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה |
30 And it came to pass, when the king heard the words of the woman, that he tore his clothes (now he was passing by upon the wall). And the people looked, and, behold, he had sackcloth inside upon his flesh.
| ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית |
31 Then he said, God do so to me, and more also, if the head of Elisha the son of Shaphat shall stand on him this day.
| ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו--היום |
32 But Elisha was sitting in his house, and the elders were sitting with him. And the king sent a man from before him, but before the messenger came to him, he said to the elders, Do ye see how this son of a murderer has sent to take away my head? Look, when the messenger comes, shut the door, and hold the door fast against him. Is not the sound of his master's feet behind him?
| ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו |
33 And while he was yet talking with them, behold, the messenger came down to him, and he said, Behold, this evil is of Jehovah. Why should I wait for Jehovah any longer?
| עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה--מה אוחיל ליהוה עוד |
