1 Kings 2
1 Now the days of David drew near that he should die. And he charged Solomon his son, saying,
| ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר |
2 I am going the way of all the earth. Be thou strong therefore, and show thyself a man,
| אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש |
3 and keep the charge of Jehovah thy God, to walk in his ways, to keep his statutes, and his commandments, and his ordinances, and his testimonies, according to that which is written in the law of Moses, that thou may prosper in all that thou do, and wherever thou turn thyself.
| ושמרת את משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה--למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם |
4 That Jehovah may establish his word which he spoke concerning me, saying, If thy sons take heed to their way, to walk before me in truth with all their heart and with all their soul, there shall not fail thee a man on the throne of Israel.
| למען יקים יהוה את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר--לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל |
5 Moreover thou also know what Joab the son of Zeruiah did to me, even what he did to the two captains of the armies of Israel, to Abner the son of Ner, and to Amasa the son of Jether, whom he killed, and shed the blood of war in peace, and put the blood of war upon his belt that was about his loins, and in his shoes that were on his feet.
| וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו |
6 Do therefore according to thy wisdom, and do not let his hoar head go down to Sheol in peace. (Sheol h7585)
| ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל (Sheol h7585) |
7 But show kindness to the sons of Barzillai the Gileadite, and let them be of those who eat at thy table, for so they came to me when I fled from Absalom thy brother.
| ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך |
8 And, behold, there is with thee Shimei the son of Gera, the Benjamite, of Bahurim, who cursed me with a grievous curse in the day when I went to Mahanaim. But he came down to meet me at the Jordan, and I swore to him by Jehovah, saying, I will not put thee to death with the sword.
| והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם אמיתך בחרב |
9 Now therefore do not hold him guiltless, for thou are a wise man, and thou will know what thou ought to do to him, and thou shall bring his hoar head down to Sheol with blood. (Sheol h7585)
| ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול (Sheol h7585) |
10 And David slept with his fathers, and was buried in the city of David.
| וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד |
11 And the days that David reigned over Israel were forty years. He reigned seven years in Hebron, and he reigned thirty-three years in Jerusalem.
| והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים |
12 And Solomon sat upon the throne of David his father, and his kingdom was established greatly.
| ושלמה--ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד |
13 Then Adonijah the son of Haggith came to Bathsheba the mother of Solomon. And she said, Do thou come peaceably? And he said, Peaceably.
| ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום |
14 He said moreover, I have something to say to thee. And she said, Say on.
| ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר |
15 And he said, Thou know that the kingdom was mine, and that all Israel set their faces on me, that I should reign. However the kingdom is turned about, and has become my brother's, for it was his from Jehovah.
| ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו |
16 And now I ask one petition of thee; do not deny me. And she said to him, Say on.
| ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך--אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר |
17 And he said, Speak, I pray thee, to Solomon the king (for he will not say no thee), that he give me Abishag the Shunammite to wife.
| ויאמר אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה |
18 And Bathsheba said, Well, I will speak for thee to the king.
| ותאמר בת שבע טוב אנכי אדבר עליך אל המלך |
19 Bathsheba therefore went to king Solomon to speak to him for Adonijah. And the king rose up to meet her, and bowed himself to her, and sat down on his throne, and caused a throne to be set for the king's mother. And she sat on his right hand.
| ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו |
20 Then she said, I ask one small petition of thee; do not deny me. And the king said to her, Ask on, my mother, for I will not deny thee.
| ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך--אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך |
21 And she said, Let Abishag the Shunammite be given to Adonijah thy brother to wife.
| ותאמר יתן את אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה |
22 And king Solomon answered and said to his mother, And why do thou ask Abishag the Shunammite for Adonijah? Ask for him the kingdom also, for he is my elder brother, even for him, and for Abiathar the priest, and for Joab the son of Zeruiah.
| ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה |
23 Then king Solomon swore by Jehovah, saying, God do so to me, and more also, if Adonijah has not spoken this word against his own life.
| וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה |
24 Now therefore as Jehovah lives, who has established me, and set me on the throne of David my father, and who has made me a house as he promised, surely Adonijah shall be put to death this day.
| ועתה חי יהוה אשר הכינני ויושיביני (ויושיבני) על כסא דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו |
25 And king Solomon sent by Benaiah the son of Jehoiada, and he fell upon him so that he died.
| וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת |
26 And the king said to Abiathar the priest, Get thee to Anathoth, to thine own fields, for thou are worthy of death. But I will not at this time put thee to death, because thou bore the ark of the lord Jehovah before David my father, and because thou were afflicted in all wherein my father was afflicted.
| ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שדיך--כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי |
27 So Solomon thrust out Abiathar from being priest to Jehovah, that he might fulfill the word of Jehovah, which he spoke concerning the house of Eli in Shiloh.
| ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את דבר יהוה אשר דבר על בית עלי בשלה |
28 And the news came to Joab, for Joab had turned after Adonijah, though he did not turn after Absalom. And Joab fled to the tent of Jehovah, and caught hold on the horns of the altar.
| והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח |
29 And it was told king Solomon, Joab has fled to the tent of Jehovah, and, behold, he is by the altar. Then Solomon sent Benaiah the son of Jehoiada, saying, Go, fall upon him.
| ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את בניהו בן יהוידע לאמר--לך פגע בו |
30 And Benaiah came to the tent of Jehovah, and said to him, Thus says the king, Come forth. And he said, No, but I will die here. And Benaiah brought the king word again, saying, Thus said Joab, and thus he answered me.
| ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני |
31 And the king said to him, Do as he has said, and fall upon him, and bury him, that thou may take away the blood, which Joab shed without cause, from me and from my father's house.
| ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי |
32 And Jehovah will return his blood upon his own head, because he fell upon two men more righteous and better than he, and killed them with the sword, and my father David did not know it, namely, Abner the son of Ner, captain of the army of Israel, and Amasa the son of Jether, captain of the army of Judah.
| והשיב יהוה את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב--ואבי דוד לא ידע את אבנר בן נר שר צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה |
33 So shall their blood return upon the head of Joab, and upon the head of his seed forever. But to David, and to his seed, and to his house, and to his throne, there shall be peace forever from Jehovah.
| ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם--מעם יהוה |
34 Then Benaiah the son of Jehoiada went up, and fell upon him, and killed him. And he was buried in his own house in the wilderness.
| ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר |
35 And the king put Benaiah the son of Jehoiada in his room over the army. And the king put Zadok the priest in the place of Abiathar.
| ויתן המלך את בניהו בן יהוידע תחתיו--על הצבא ואת צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר |
36 And the king sent and called for Shimei, and said to him, Build for thee a house in Jerusalem, and dwell there, and go not forth from there anywhere.
| וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה |
37 For on the day thou go out, and pass over the brook Kidron, know thou for certain that thou shall surely die; thy blood shall be upon thine own head.
| והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון--ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך |
38 And Shimei said to the king, The saying is good. As my lord the king has said, so will thy servant do. And Shimei dwelt in Jerusalem many days.
| ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים |
39 And it came to pass at the end of three years, that two of the servants of Shimei ran away to Achish, son of Maacah, king of Gath. And they told Shimei, saying, Behold, thy servants are in Gath.
| ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני עבדים לשמעי אל אכיש בן מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת |
40 And Shimei arose, and saddled his donkey, and went to Gath to Achish to seek his servants. And Shimei went, and brought his servants from Gath.
| ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת |
41 And it was told Solomon that Shimei had gone from Jerusalem to Gath, and was come again.
| ויגד לשלמה כי הלך שמעי מירושלם גת וישב |
42 And the king sent and called for Shimei, and said to him, Did I not adjure thee by Jehovah, and protest to thee, saying, Know for certain, that on the day thou go out, and walk abroad anywhere, thou shall surely die? And thou said to me, The saying that I have heard is good.
| וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי |
43 Why then have thou not kept the oath of Jehovah, and the commandment that I have charged thee with?
| ומדוע--לא שמרת את שבעת יהוה ואת המצוה אשר צויתי עליך |
44 The king said moreover to Shimei, Thou know all the iniquity which thy heart is privy to, what thou did to David my father. Therefore Jehovah shall return thy iniquity upon thine own head.
| ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את רעתך בראשך |
45 But king Solomon shall be blessed, and the throne of David shall be established before Jehovah forever.
| והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה--עד עולם |
46 So the king commanded Benaiah the son of Jehoiada. And he went out, and fell upon him so that he died. And the kingdom was established in the hand of Solomon.
| ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימת והממלכה נכונה ביד שלמה |
