1 Kings 19
1 And Ahab told Jezebel all that Elijah had done, and also how he had slain all the prophets with the sword.
| ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב׃ |
2 Then Jezebel sent a messenger to Elijah, saying, So let the gods do to me, and more also, if I do not make thy life as the life of one of them by tomorrow about this time.
| ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם׃ |
3 And when he saw that, he arose, and went for his life. And he came to Beersheba, which belongs to Judah, and left his servant there.
| וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם׃ |
4 But he himself went a day's journey into the wilderness, and came and sat down under a juniper tree. And he requested for himself that he might die, and said, It is enough, now, O Jehovah, take away my life, for I am no better than my fathers.
| והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי׃ |
5 And he lay down and slept under a juniper tree, and, behold, an agent touched him, and said to him, Arise and eat.
| וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול׃ |
6 And he looked, and, behold, there was at his head a cake baked on the coals, and a cruse of water. And he ate and drank, and laid him down again.
| ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב׃ |
7 And the agent of Jehovah came again the second time, and touched him, and said, Arise and eat because the journey is too great for thee.
| וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך׃ |
8 And he arose, and ate and drank, and went in the strength of that food forty days and forty nights to Horeb the mount of God.
| ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב׃ |
9 And he came to a cave there, and lodged there. And, behold, the word of Jehovah came to him, and he said to him, What are thou doing here, Elijah?
| ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר יהוה אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו׃ |
10 And he said, I have been very jealous for Jehovah, the God of hosts. For the sons of Israel have forsaken thy covenant, thrown down thine altars, and slain thy prophets with the sword. And I, even I only, am left, and they seek my life, to take it away.
| ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה׃ |
11 And he said, Go forth, and stand upon the mount before Jehovah. And, behold, Jehovah passed by, and a great and strong wind tore the mountains, and broke in pieces the rocks before Jehovah, but Jehovah was not in the wind. And after the wind an earthquake, but Jehovah was not in the earthquake.
| ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה׃ |
12 And after the earthquake a fire, but Jehovah was not in the fire. And after the fire a still small voice.
| ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה׃ |
13 And it was so, when Elijah heard it, that he wrapped his face in his mantle, and went out, and stood in the entrance of the cave. And, behold, there came a voice to him, and said, What are thou doing here, Elijah?
| ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו׃ |
14 And he said, I have been very jealous for Jehovah, the God of hosts. For the sons of Israel have forsaken thy covenant, thrown down thine altars, and slain thy prophets with the sword. And I, even I only, am left, and they seek my life to take it away.
| ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה׃ |
15 And Jehovah said to him, Go, return on thy way to the wilderness of Damascus. And when thou come, thou shall anoint Hazael to be king over Syria.
| ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם׃ |
16 And thou shall anoint Jehu the son of Nimshi to be king over Israel. And thou shall anoint Elisha the son of Shaphat of Abel-meholah to be prophet in thy place.
| ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך׃ |
17 And it shall come to pass, that he who escapes from the sword of Hazael, Jehu shall kill. And he who escapes from the sword of Jehu, Elisha shall kill.
| והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע׃ |
18 Yet I have reserved for me seven thousand in Israel, all the knees which have not bowed to Baal, and every mouth which has not kissed him.
| והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו׃ |
19 So he departed from there, and found Elisha the son of Shaphat who was plowing with twelve yoke of oxen before him, and he with the twelfth. And Elijah passed over to him, and cast his mantle upon him.
| וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו׃ |
20 And he left the oxen, and ran after Elijah, and said, Let me, I pray thee, kiss my father and my mother, and then I will follow thee. And he said to him, Go back again, for what have I done to thee?
| ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך׃ |
21 And he returned from following him, and took the yoke of oxen, and killed them, and boiled their flesh with the instruments of the oxen, and gave to the people, and they ate. Then he arose, and went after Elijah, and ministered to him.
| וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו׃ |
