1 Corinthians 11

1 Become ye followers of me, even as I also am of Christ.

לכו בעקבותיי, כשם שאני הולך בעקבות המשיח.

2 Now I praise you, brothers, that ye remember me in all things and keep the traditions, just as I delivered them to you.

אחים יקרים, אני שמח כל־כך שאתם זוכרים ואף מקיימים את כל מה שלימדתי אתכם.

3 But I want you to know that the head of every man is the Christ, and the head of a woman is the man, and the head of Christ is God.

ברצוני רק להזכירכם שכל איש מאמין נתון למרות המשיח, האישה נתונה למרות האיש, והמשיח נתון למרות אלוהים.

4 Every man praying or prophesying having something upon his head dishonors his head.

לכן, אדם המסרב להסיר את כובעו בעת תפילה, לימוד או דרשה, מבזה את המשיח.

5 But every woman praying or prophesying with her head uncovered dishonors her head, for it is one and the same thing as the woman who has been shaven.

אך אישה מבזה את ראשה אם היא מתפללת או מתנבאת בציבור בלי לכסות את ראשה, כי זה כמו שהיא מגלחת את שער ראשה.

6 For if a woman is not covered, let her also shear herself. But if it is an ugly thing for a woman to shear herself or be shaven, she should be covered.

אישה המסרבת לכסות את ראשה צריכה לגלח את שערה, ואם היא מתביישת להיראות בציבור מגולחת, עליה לכסות את ראשה.

7 For a man indeed ought not to cover his head, being an image and glory of God, but woman is a glory of man.

הגבר אינו צריך לכסות את ראשו, כי האישה היא כבוד האיש, וכבוד האלוהים הוא האדם שנברא בצלמו.

8 For man is not from woman, but woman from man.

אל תשכחו שהאדם הראשון לא נברא מהאישה, אלא האישה הראשונה נבראה מהאדם.

9 For also man was not created for the woman, but woman for the man.

אדם לא נברא למען חוה, כי אם חוה נבראה למען אדם.

10 Because of this the woman ought to have authority over her head, because of the agents.

לכן צריכה האישה לכסות את ראשה כסימן כניעתה לבעלה, ובגלל המלאכים.

11 Nevertheless, neither is man independent of woman, nor woman independent of man, in the Lord.

אנו יודעים שאלוהים ברא את הגבר והאישה זה למען זה, והם זקוקים איש לרעהו.

12 For just as the woman is from the man, so also the man is through the woman. But all things are from God.

האישה הראשונה נבראה אמנם מהאיש, אך מאותו יום ואילך נולדו כל הגברים מנשים. והגבר והאישה גם יחד נבראו על־ידי אלוהים.

13 Judge ye among yourselves, is it proper for a woman to pray to God uncovered?

אמרו אתם, האם נאה לאישה להתפלל בציבור ללא כיסוי ראש?

14 Or does not nature itself teach you that if a man actually wears long hair it is a disgrace to him?

האין הגיונכם אומר שראש האישה צריך להיות מכוסה? הלא הנשים מתגאות בשיערן, בעוד שגבר בעל שיער ארוך נוטה להתבייש בו.

15 But if a woman wears long hair, it is a glory to her, because her hair has been given for a cloak.

16 But if any man appears to be a lover of strife, we have no such custom, nor the congregations of God.

אם מישהו מעוניין להתווכח בנושא זה, אני אומר שפשוט אין לנו נוהג אחר, וגם לא בקהילות אחרות.

17 Now in this that is commanded, I do not praise you, because ye do not assemble for the better but for the worse.

בהזדמנות זאת ברצוני להתייחס לשמועות המהלכות עליכם. שמעתי שכאשר אתם מתאספים יחד יש ביניכם חילוקי דעות ומריבות.

18 For indeed first, when ye come together in a congregation, I hear divisions are present among you, and I partly believe it.

אנשים רבים סיפרו לי על חילוקי הדעות ועל הוויכוחים שמתנהלים בעת האסיפות שלכם. אני בהחלט נוטה להאמין לחלק מהשמועות,

19 For there must also be factions among you, so that the genuine may become apparent among you.

כי צריכות להיות ביניכם דעות שונות, כדי שאלה מכם הדבקים באמת בכל מחיר יהיו מוכרים לציבור.

20 When therefore ye come together in the same place, it is not to eat the Lord's supper.

כאשר אתם מתאספים יחד, אינכם אוכלים את סעודת־האדון כפי שציוונו המשיח, אלא אתם אוכלים את סעודתכם שלכם.

21 For each man proceeds to eat his own meal, and one is hungry and another is drunken.

סיפרו לי כי יש ביניכם כאלה שחוטפים וזוללים את כל האוכל המגיע לידיהם, בלי להשאיר לאחרים, וכך אחדים הולכים לביתם שבעים ושיכורים, ואילו אחרים הולכים לביתם רעבים וצמאים.

22 For have ye no houses to eat and to drink in? Or do ye disparage the church of God, and humiliate those not having? What shall I say to you? Shall I praise you in this? I do not praise you.

מה קורה פה? האם אינכם יכולים לאכול ולשתות בבית, כדי לא לבייש את העניים שאין באפשרותם לקנות אוכל? מה אני יכול לומר על התנהגות כזאת? אני מקווה שאינכם מצפים ממני לטפיחה על השכם בזכות התנהגותכם”הטובה“!

23 For I received from the Lord what I also delivered to you, that the Lord Jesus in the night in which he was betrayed took bread,

אני חוזר ואומר לכם מה שציווה האדון עצמו בנוגע לסעודה שלו: בערב שבו הוסגר האדון על־ידי יהודה, הוא לקח לחם,

24 and having expressed thanks, he broke in pieces, and said, Take ye, eat, this is my body broken for you. This do ye for my memorial.

הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“

25 Likewise also the cup after the supper, saying, This cup is the new covenant in my blood. This do, as often as ye drink it, for my memorial.

לאחר הסעודה הוא לקח גם את כוס היין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה – ברית שנחתמה בדמי. עשו זאת לזיכרוני בכל פעם שתשתו.“

26 For as often as ye eat this bread and drink this cup, ye proclaim the Lord's death until he comes.

כי בכל פעם שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מהכוס הזאת, אתם מזכירים את מותו למעננו. עשו זאת עד שובו אלינו.

27 Therefore whoever may eat this bread or drink the cup of the Lord unworthily of the Lord, will be guilty of the body and the blood of the Lord.

כל האוכל מהלחם הזה והשותה מכוס האדון ללא כבוד ויראה, יואשם בחטא נגד גוף המשיח ודמו.

28 But let a man examine himself, and let him so eat of the bread, and drink of the cup.

על כל אחד לבחון את עצמו לפני שיאכל מן הלחם וישתה מן היין,

29 For he who eats and drinks unworthily, eats and drinks condemnation to himself, not discerning the body of the Lord.

כי כל מי שאוכל מן הלחם ושותה מן היין ללא כבוד ויראה, ובלי לייחס חשיבות רבה למות המשיח, מקל בערכו של המשיח ומבזה את גופו, ומשום כך אלוהים ישפוט אותו.

30 Because of this many are weak and sickly among you, and a considerable sleep.

זאת למעשה הסיבה לכך שרבים מכם חלשים וחולים ויש אפילו שמתו.

31 But if we were discerning ourselves we would not be judged.

ברם אם תבחנו את עצמכם בזהירות לפני סעודת האדון, לא תישפטו ולא תיענשו.

32 But when we are judged by the Lord, we are chastened so that we may not be condemned with the world.

דעו לכם שאם ה׳ שופט ומעניש אותנו, הוא עושה זאת כדי שלא נישפט עם אנשי העולם.

33 Therefore, my brothers, when ye come together to eat, await each other.

לפיכך, אחים יקרים, כשנפגשים אתם לסעודת האדון חכו איש לרעהו;

34 And if any man is hungry, let him eat at home so that ye may not come together for condemnation. And the rest I will set in order as soon as I come.

מי שרעב, מוטב שיאכל בבית לפני בואו, כדי שלא יביא משפט על עצמו. את שאר הדברים שרציתי לומר אומר לכם פנים אל פנים, כשאבוא אליכם.