< Makko 4 >

1 Alimwi Jesu wakatalika kuyiisya kali kumbali aalwizi. Inkamu yabantu bakamuzyungulukide yakali mpati loko zyakuti wakanjila mubwaato, kuchitila kuti akonzye kusosolokela mumaanzi akukkala, bantu boonse bakalitobezezye lwizi kunkomwe.
פעם אחרת, כשלימד ישוע על החוף, התאסף סביבו קהל עצום; האנשים נדחפו ונדחקו עד כי לא היה לו מקום לעמוד. ישוע התיישב בסירה שהכינו לו תלמידיו, וכל האנשים נשארו על החוף.
2 Mpawo wakabayiisya zintu zyiingi kabelesya zikozyanio, alimwi mukuyiisya kwakwe wakati,
בדרך כלל הוא לימד את הקהל בסיפורים ובמשלים, והנה אחד מהם:
3 “Amuswiilizye, mulimi wakaya kukumiza mbuto yakwe.
”שימו לב! איכר אחד יצא לזרוע. כשפיזר את הזרעים בשדה
4 Awo naakali kumiza mbuto, imwi yakawida munzila, mpawo tuyuni twakasika twiilya.
נפלו חלקם על השביל בצד הדרך, והציפורים באו וניקרו אותם.
5 Imwi yakawida amwaala, aatakwe muse mwiingi. Yakamena kufwambaana, nkaambo muse wakali muche.
חלקם נפלו על אדמת סלעים ומיד הצמיחו נבטים יפים, אולם כעבור זמן קצר נבלו ומתו, מפני שלא יכלו להכות שורשים עמוקים.
6 Pesi zuba nilyakabala yakapya, mpawo yakayuma nkaambo kamiyanda yakatabbide.
7 Imwi mbuto yakawida mumaamvwa, maamvwa akakomena asyanikizya matu aayo, aboobo teeyakakonzya kuzyala.
חלקם נפלו בין קוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים.
8 Imwi mbuto yakawida mumuse uvubide. Yakamena, akukomena mane yazyala michelo, imwi makkumi otatwe, imwi makkumi musanu alimwi, imwi mwaanda.”
אולם חלק אחר מהזרעים נפל על אדמה טובה, ונשא פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה.
9 Lino wakati, “Ooyo ulaamatwi aakumvwa, ngamvwe.”
מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“
10 Lino Jesu naakaba alike, mbakali aabo antoomwe abasikwiiya bakwe balikkumi ababili bakamubuzya aatala azikozyanisyo eezyo.
כשנשאר ישוע לבדו עם השנים־עשר ושאר התלמידים, הם שאלו אותו:”רבי, למה התכוונת במשל?“
11 Wakabaambila wati, “Insiswa ya bwami bwa Leza ilipedwe kuli ndinywe. Pesi kuli bamwi biyo bali kunze, zyoonse zyaambwa muzikozyanisyo,
”לכם מותר לדעת את סוד מלכות האלוהים, “ענה להם ישוע,”אך אלה שמחוץ למלכות האלוהים שומעים רק משלים. למרות שהם רואים ושומעים, הם אינם מבינים ואינם מאמינים באלוהים, ועל כן אין להם סליחת חטאים.
12 kuchitila kuti, lyoonse kababona pesi kabatabonesesyi, alimwi kabamvwa lyoonse, pesi kabatamvwisisisyi; kansinga balikumvwa balikunosanduka kabalekelelwa zibi zyabo.”
13 Lino wakati kuli mbabo, “Ani sena tamulokumvwisisisya na chikozyanisyo eechi? Na kakuli boobo nga kulakonzeka biyeni kuti mumvwisisisye zimwi zikozyanisyo?
אבל אם אינכם מבינים את המשל הפשוט הזה, כיצד תבינו את שאר המשלים שאני עומד לספר?
14 Mulimi uumiza mbuto nguwe uumiza jwi.
”האיכר במשל הוא כל אדם שמספר לאחרים את בשורת אלוהים, שכן הוא מנסה לזרוע בלבם את דבר־אלוהים.
15 Bamwi bantu bali mbuli nzila, aawo mpulimizidwe jwi. Mpawo mbubalimvwa biyo, Satani wasika wabweza jwi lyali lyamizwa muli mbabo.
השביל בצד מסמל את לב האנשים השומעים את דבר אלוהים, אך מיד בא השטן ומנסה להשכיח מלבם את אשר שמעו.
16 Bamwi, mbuli muse ulaamwaala mpuyakamizwa mbuto, balalimvwa jwi, mpawo, akufwambaana balalitambula chakubotelwa.
אדמת הסלעים מסמלת את לבם של אלה השומעים את הבשורה ומקבלים אותה בהתלהבות ובשמחה,
17 Pesi nkaambo tabajisi miyanda ibbide, balajata kwachiindi chiniini biyo. Nikwasika mapenzi nikuba kusyonsegwa nkaambo kajwi, balafwambaana kuwa.
אך אינם מעמיקים ואינם מתבססים באמונתם. לכן ברגע שצצים קשיים ראשונים הם אינם מחזיקים מעמד.
18 Alubo bamwi, mbuli muse ulaamaamvwa muyakamizwa mbuto, balalimvwa jwi,
”אדמת הקוצים מסמלת את לבם של אלה השומעים את דבר אלוהים ומאמינים בו,
19 pesi masukusyo aanyika, kweenwa aabuvubi aziyandisyo zyazimwi zintu zyabuyo zilasika zyasyanikizya jwi, zyachita kuti litabi aamichelo. (aiōn g165)
אולם תוך זמן קצר תענוגות העולם והרדיפה אחר עושר והצלחה תופסים את המקום החשוב בלבם, ודוחקים הצידה את דבר אלוהים. משום כך לא רואים שום פרי בחייהם. (aiōn g165)
20 Bamwi, mbuli muse uuvubide muyakabyalwa mbuto, balalimvwa jwi, balitambula, akuzyala michelo imwi makkumi otatwe, imwi makkumi musanu alimwi, imwi kusika mwaanda.”
”ואילו האדמה הטובה מסמלת את לבם של אלה המאמינים באמת בדבר־אלוהים, והפרי המבורך בחייהם רב, פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה ממה שנזרע בלבם.“
21 Jesu wakati kuli mbabo, “Sena nga mweeta lambi kuti mulitibbike alusuwo, na kulibika muchinkuma chabulo? Ani nga tamulibiki atala aachibikilo chalyo na?
ישוע המשיך ואמר:”כשאדם מדליק נר בחשכה, האם הוא מחביא את הנר הדולק מתחת למיטה, כדי שאיש לא יראה את האור? תפקיד הנר להאיר, ולכן שמים אותו במקום מרכזי – במקום שבו יביא תועלת רבה ביותר.
22 Nkaambo zintu zyoonse zisisidwe ziyooyubununwa, alimwi choonse chitibbikidwe chiyotibbulwa.
”כל הנסתר עתה ייגלה בבוא העת.
23 Kufumbwa ulamatwi akumvwa ngamvwe.”
מי שאוזניים לו, שיקשיב!
24 Wakaya kunembo akubaambila kuti, “Amuchenjele loko nzimumvwa. Cheelesyo nchimubelesya anywebo muyoyelesegwa anchicho, nikuba kwindilila kulindinywe.
”קיימו באופן מעשי את מה שאתם שומעים. כפי שאתם מתנהגים עם אחרים כך יתנהגו איתכם.
25 Nkaambo kufumbwa uujisi uyoopegwa zyiingi. Ooyo uutajisi, niziba nzyalaazyo uyoonyanzigwa.”
מי שיש לו – יינתן לו עוד; ומי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו.“
26 Alimwi wakati, “Mbobubede oobu bwami bwa Leza mbuli muntu uumiza mbuto aansi.
ישוע סיפר להם משל נוסף על מלכות אלוהים:”איכר אחד זרע זרעים בשדה שלו,
27 Mpawo uloona mansiku akubuka nibwacha, pesi mbuto ilamena akukomena, nikuba kuti tazi mbozichitika.
ולאחר שסיים את הזריעה הלך לדרכו. כעבור זמן מה צמחו הזרעים וגדלו ללא עזרת האיכר;
28 Muse awulike: ulamezya nseke zyamayila kusaanguna munsonga, kakutobela miyungi, mane miyungi yatuba.
האדמה הצמיחה בעצמה את הזרעים. תחילה צמח עלה ראשון, אחריו הגבעול וראש השיבולת, ולבסוף הבשילו הגרגרים.
29 Mayila mbaatuba biyo, ulabelesya chakunenzya, nkaambo chiindi chakutebula chasika.”
אז בא האיכר וקצר את התבואה.“
30 Alimwi wakati, “Sena niinzi nchitujnga tulachikozyanisya abwami bwa Leza, nakuti tubelesye chikozyanisyoonzi kubupandulula?
”כיצד אוכל לתאר את מלכות אלוהים?“שאל ישוע.”למה אפשר לדמות את מלכות אלוהים?
31 Buli mbuuli mbuto itegwa musitada, ni mbuto ndiini loko njobyala aansi.
מלכות אלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל. אף כי גרגר זה זעיר ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, בעל ענפים ארוכים וחסונים, וציפורים שונות יכולות לבנות בצילו קן ומחסה.“
32 Pesi niyabyalwa, ilakomena kwiinda zilimwa zyoonse zyamumuunda, kilaamitabi mipati izyakuti tuyuni tulakonzya kukala mumweenzule wayo.”
33 Jesu wakabaambila jwi kabelesya zikozyanisyo zyiingi mbuuli mbubalikumvwa,
ישוע סיפר להם משלים רבים על דבר־אלוהים, לפי יכולת הבנתם.
34 mpawo taakwe nchaakabaambila pe katabelesezye chikozyanisyo. Pesi nakaba alike abasikwiiya bakwe, wakapandulula zyoonse.
למעשה הוא לימד את הציבור רק במשלים, וכאשר נשאר עם התלמידים לבדם נהג לבאר להם אותם.
35 Oobo buzuba, nilyakaba goko, wakati kuli mbabo, “Atuzubuke tuye mutala.”
לפנות ערב אמר ישוע לתלמידיו:”הבה נעבור לגדה השנייה של הכינרת.“
36 Bakasiya makamu makamu aabantu musule, bakamutobela, mubwaato mwakabede Jesu. Amwi maato akaliwo aalawo akamutobela.
הם עזבו את הקהל מאחוריהם והתרחקו מהמקום בסירה שבה ישב ישוע, אך הסירות האחרות שטו בעקבותיהם.
37 Mbubakendeenda biyo kwakawunga guwo pati, alimwi mayuwe akalikukupila maanzi mubwaato, mane bwaato bwakasizule.
לפתע פרצה סערה גדולה; גלים חזקים וגבוהים הכו בסירה ומילאו אותה מים עד שכמעט טבעה.
38 Jesu wakalilede kasegede musego, kusule mubwaato. Basikwiiya bakamubusya alimwi bakati kuli nguwe, “Omuyiisyi, sena tokwe nolikataazya nikuba kuti twaamba kufwa?”
באותו זמן ישן ישוע בשלווה בתוך הסירה. התלמידים העירו אותו בבהלה ופחד:”רבי, קום! אנחנו עומדים לטבוע, ולך לא אכפת?“
39 Wakabuka, wakalayilila guwo, alimwi wakati kumayuwe, “Umuna! Batama!” Mpawo guwo lyakuumuna, mayuwe akayosa, kuumuna kuti zii!
ישוע קם, נזף ברוח ופקד על הים להירגע. מיד שקטה הרוח והים נרגע.
40 Wakati kuli basikwiiya bakwe, “Nkamboonzi nimuyoowa boobu? Sena ambuli sunu tamunaba lusyomo na?”
לאחר מכן הוא פנה אל תלמידיו ושאל בתמיהה:”מדוע נבהלתם כל־כך? עדיין אינכם מאמינים בי?“
41 Bakayoowa loko alimwi bakabuzyania bati, “Ani ngwani ooyu, nkaambo guwo amayuwe zilamumvwa akumuswiilila?”
התלמידים נמלאו פחד ושאלו זה את זה:”מיהו האיש הזה שאף הרוח והים נשמעים לו?“

< Makko 4 >