Mathayo 26
1 Kane Yesu osetieko wacho wechegi duto, nowachone jopuonjrene niya,
| כשסיים ישוע ללמד את תלמידיו, אמר להם: |
2 “Kaka ungʼeyo, odongʼ ndalo ariyo kende mondo chiengʼ Pasaka ochopi, kendo Wuod Dhano ibiro chiwo mondo ogur.”
| ”כידוע לכם חג הפסח מתחיל בעוד יומיים, וימסרו אותי למוות על הצלב.“ |
3 Eka jodolo madongo gi jodong oganda nochokore e dala jadolo maduongʼ, mane nyinge Kaifas,
| באותה שעה התכנסו ראשי הכוהנים והמנהיגים האחרים בביתו של קייפא הכוהן הגדול, |
4 kendo negichano mondo gimak Yesu e yo moro malingʼ-lingʼ mondo ginege.
| כדי לחשוב איך לתפוס את ישוע בחשאי ולהרגו. |
5 To negiwacho niya, “Kik watim kamano kinde nyasi, nono to ji ogomo.”
| ”לא בזמן חגיגות הפסח, “הסכימו ביניהם,”פן תתחולל מהומה בעם.“ |
6 Kane oyudo Yesu ni Bethania e dala ngʼat moro miluongo ni Simon ja-dhoho,
| בזמן שישוע היה בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע, |
7 dhako moro nobiro ire gi chupa mar alabasta, mopongʼ gi mo mangʼwe ngʼar kendo ma nengone tek, kendo noole duto e wiye sa ma nobet kochiemo e mesa.
| ניגשה אליו אישה ובידה בקבוק בושם יקר מאוד, ושפכה את הבושם על ראשו בשעה שאכל. |
8 Ka jopuonjre noneno mano, ne gisin, mi giwacho niya, “Morni iketho malit kayiem nangʼo?
| התלמידים כעסו מאוד ואמרו:”מדוע היא מבזבזת את הבושם היקר הזה? הלא יכולנו למכור אותו בכסף רב, ואת הכסף היינו נותנים לעניים!“ |
9 Donge morni ne inyalo loke pesa e nengo mamalo mondo omi jodhier pesago.”
10 To kaka Yesu nongʼeyo pachgino, nowachonegi niya, “Uchando dhakoni nangʼo? Osetimona gima ber miwuoro.
| ”מדוע אתם מציקים לה?“שאל ישוע.”הלא היא עשתה מעשה טוב. |
11 Joma odhier ubiro bedogo kinde duto to an ok ubi siko ka un koda ndalo duto.
| העניים נמצאים איתכם תמיד, ואילו אני לא אהיה איתכם תמיד. |
12 Kane oolo mo mangʼwe ngʼarno e ringra, notimo kamano mondo oikago ne ik.
| היא שפכה עלי את הבושם כדי להכין את גופי לקבורה. |
13 Awachonu adier ni kamoro amora ma noyalie Injilini e kind ogendini duto mag piny, gima dhakoni otimo bende nohul, kiparego.”
| אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה הזאת, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“ |
14 Eka achiel kuom ji apar gariyogo, mane iluongo ni Judas Iskariot, nodhi ir jodolo madongo,
| לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, שהיה אחד משנים־עשר התלמידים, אל ראשי הכוהנים |
15 mopenjogi niya, “Angʼo mubiro miya ka achiwe e lwetu?” Omiyo ne gikwanone pesa mamingli mag fedha piero adek.
| ושאל:”מה תתנו לי אם אמסור לידיכם את ישוע?“הם נתנו לו שלושים מטבעות כסף, |
16 Chakre chiengʼno kadhi nyime Judas nochako manyo kinde maber mar kete e lwetgi.
| ומאותה שעה חיפש יהודה הזדמנות למסור לידיהם את ישוע. |
17 Odiechiengʼ mokwongo mar nyasi mar makati ma ok oketie Thowi, jopuonjre nobiro ir Yesu mopenje niya, “Idwaro mondo wadhi waikni kama ichame Pasaka kanye?”
| בערב הפסח באו התלמידים אל ישוע ושאלו:”היכן אתה רוצה שנכין את הסדר?“ |
18 Nodwoko niya, “Dhiuru ei dala maduongʼ ir ngʼat moro kendo uwachne ni, ‘Japuonj wacho niya, sana mane ochanna chiegni chopo, omiyo abiro timo nyasi mar Sap Pasaka kod jopuonjrena e odi.’”
| ”לכו העירה אל אדם פלוני, “ענה ישוע,”ואמרו לו:’אדוננו אמר: שעתי הגיעה, והפעם אני ותלמידי נערוך את הסדר בביתך‘. “ |
19 Omiyo jopuonjre notimo kaka Yesu nochikogi kendo negiiko Sap Pasaka.
| התלמידים עשו כדבריו והכינו את הסדר. |
20 Kane ochopo godhiambo, Yesu nobet kachiemo kaachiel gi jopuonjre apar gariyogo.
| בערב ישב ישוע עם תלמידיו ליד השולחן, |
21 To kane oyudo gichiemo, nowacho niya, “Awachonu adier ni achiel kuomu biro ndhoga.”
| ובשעת הארוחה אמר להם:”אחד מכם יבגוד בי ויסגיר אותי.“ |
22 Chunygi nodoko malit ahinya, kendo negichako wachone moro ka moro niya, “Ruoth, dobed an koso?”
| התלמידים התעצבו מאוד ושאלו זה אחר זה:”האם אתה מתכוון אלי?“ |
23 Yesu nodwokogi niya, “Ngʼat machiemo koda e tawo achiel biro ndhoga.
| ”אני מתכוון לאחד אשר טבל את המצה שלו בקערה יחד אתי. |
24 Wuod Dhano biro dhi adier mana kaka nondiki kuome. To ngʼat mandhogo Wuod Dhano none malit! Dine obedo maber moloyo kane ok onywole.”
| בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“ |
25 Eka Judas, ngʼat mane biro ndhoge nowacho niya, “Rabi, dobed an koso?” Yesu nodwoko niya, “Ee, en in.”
| גם יהודה שאל את ישוע:”רבי, האם אתה מתכוון אלי?“וישוע השיב:”כן.“ |
26 Kane oyudo gichiemo, Yesu nokawo makati kendo bangʼ goyo erokamano, nongʼinge momiyo jopuonjrene, kowacho niya, “Kawuru, chamuru; ma en ringra.”
| בעת הסעודה לקח ישוע את הלחם (מצה), ברך, פרס לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר:”קחו ואכלו; זהו גופי.“ |
27 Bangʼe nokawo kikombe mi ogoyo erokamano bangʼe omiyogi kowacho niya, “Madhuru gima ni e iye, un duto.
| אחר כך לקח כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו ואמר:”שתו ממנה כולכם, |
28 Ma e remba mar singruok, mochwer ne ji mangʼeny mondo okel warruok kuom richo.
| כי זהו דמי החותם את הברית החדשה בין אלוהים לבין בני־האדם; זהו דמי הנשפך כדי לסלוח לחטאיהם של אנשים רבים. |
29 Anyisou ni ok anamadh olemb mzabibuni kendo, chakre kawuono nyaka chop odiechiengʼno ma anamadhee manyien, kaachiel kodu, e pinyruoth mar Wuora.”
| ובכן לא אשתה יותר יין עד היום שבו אשתה יין חדש איתכם במלכות אבי.“ |
30 Kane gisewero wend pak, ne giwuok gidhi nyaka e Got Zeituni.
| כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים. |
31 Eka Yesu nonyisogi niya, “Otienoni un duto ubiro ringo uweya, nimar ondiki niya, “‘Abiro goyo jakwath, mi kweth mag rombe noke.’
| ”הלילה כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. |
32 To bangʼ ka asechier to anatelnu adhi Galili.”
| אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“ |
33 Petro nodwoko niya, “Kata ka ji duto oringo oweyi to an ok abi weyi.”
| ”אפילו אם כולם יעזבו אותך, אני לעולם לא אעזוב אותך!“קרא פטרוס. |
34 Yesu nodwoko niya, “Awachoni adier ni otienoni, kapok thuon gweno okok, wangʼ inikweda nyadidek.”
| אולם ישוע אמר לו:”האמת היא שעוד הלילה, לפני שיקרא התרנגול את קריאת השחר, תתכחש לי שלוש פעמים!“ |
35 To Petro nowacho koramo niya, “Kata ka ochuno ni nyaka atho kodi, to ok abi kwedi ngangʼ.” Kendo jopuonjre mamoko duto bende nowuoyo machalre gi Petro.
| ”לעולם לא אתכחש לך, “התעקש פטרוס,”אפילו אם יהיה עלי למות!“ושאר התלמידים גם אמרו כך. |
36 Eka Yesu nodhi gi jopuonjrene nyaka kama iluongo ni Gethsemane, kendo nowachonegi niya, “Beduru ka kapod adhi nyime kucho mondo alam.”
| הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמנים“, ואמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“ |
37 Nokawo Petro kod yawuot Zebedi ariyo modhigo, eka nochako bedo gi kuyo kod paro mangʼeny.
| הוא לקח איתו את פטרוס ואת יעקב ויוחנן, בני זבדי, והתמלא עצב ומועקה. |
38 Eka nowachonegi niya, “Chunya opongʼ gi midhiero gi lit nyaka kar tho. Beduru ka kendo beduru ka urito kaachiel koda.”
| ”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו לידי ערים…“ |
39 Ne ochwalore nyime matin bangʼe ogoyo chonge piny kokulore nyaka e lowo eka olemo niya, “Wuora, kanyalore to yie mondo kikombeni ogol kuoma. To ok kaka an ema adwaro to mana kaka in ema idwaro.”
| הוא התרחק מהם מעט, נפל על פניו והתפלל:”אבי, אם זה אפשרי, הסר ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“ |
40 Bangʼe nodok ir jopuonjrene monwangʼo ka ginindo. Nopenjo Petro niya, “Joka ma, ne ok unyal rito koda kata kuom sa achiel kende?
| לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”פטרוס, “קרא ישוע,”האם לא יכולתם להישאר ערים איתי שעה אחת בלבד? |
41 Beduru motangʼ kendo lamuru mondo kik udonj e tem. Chuny oikore makmana ringruok to nyap.”
| עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“ |
42 Ne owuok odhi kendo, mar ariyo, kendo nolamo niya, “Wuora, ka ok nyalre mondo ogol okombeni makmana ka amadhe to dwaroni mondo otimre.”
| ישוע עזב אותם שוב והתפלל:”אבי, אם עלי לשתות את הכוס הזאת, אז שרצונך ייעשה!“ |
43 To kane odwogo, nochako oyudogi ka ginindo, nikech nindo noingogi.
| הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. |
44 Omiyo ne oweyogi, kendo nochako owuok modok mi olemo mar adek, kowacho gima chalre.
| הוא שוב עזב אותם וחזר על תפילתו בפעם השלישית. |
45 Eka noduogo ir jopuonjrene mowachonegi niya, “Pod unindo aninda kendo uyweyo? Neuru, sa osechopo, kendo Wuod Dhano koro indhogo ka ikete e lwet joricho.
| לאחר מכן הוא חזר אל תלמידיו ואמר:”האם אתם עדיין ישנים? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. |
46 Chunguru wadhi! Jandhokna osechopo!”
| קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“ |
47 Kane pod owuoyo, Judas, mane en achiel kuom jopuonjrene apar gariyo, nochopo. Ne en gi oganda maduongʼ mane omanore gi gik lwenje kaka ligangla gi arunge. Ne oorgi koa ir jodolo madongo gi jodong oganda.
| לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים וזקני העם, חמוש בחרבות ובמקלות. |
48 Noyudo jandhok osechano kodgi ranyisi mobiro timo kowacho niya, “Ngʼat ma wangʼ ananyodhi e en; makeuru.”
| יהודה אמר להם לתפוס את האיש שייתן לו נשיקה, |
49 Judas nopusore piyo piyo nyaka ir Yesu, mowachone niya, “Misawa Rabi!” bangʼe to onyodhe.
| ואז ניגש ישר אל ישוע ואמר:”שלום, רבי!“ונישק אותו. |
50 To Yesu nodwoko niya, “Osiepna, tim gima nokeli.” Eka jogo nochorore nyime mi ondhiyo Yesu, kendo negimake.
| ”ידידי, “אמר לו ישוע,”עשה את מה שבאת לעשות.“באותו רגע תפסו אותו האחרים. |
51 Gikanyono achiel kuom joma ne nigi Yesu nowuodho liganglane oko, kendo notongʼo jatij jadolo maduongʼ, mi ochodo ite oko.
| אחד האנשים שהיו עם ישוע שלף חרב וקיצץ את אוזנו של עבד הכוהן הגדול. |
52 Yesu nowachone niya, “Dwok liganglani e olalo, nimar ji duto ma wuodho ligangla notho gi ligangla.
| ”עזוב את החרב שלך, “אמר לו ישוע,”מי שחי בחרב ימות בחרב. |
53 Iparo ni ok anyal kwayo Wuora mi oketna tenge migepe apar gariyo mag malaike mondo okedna sani sani?
| אתה לא מבין שאני יכול לבקש מאבי שייתן לי אלפי מלאכים להגן עלי, והוא היה שולח אותם מיד? |
54 Ndiko dichop kare nade mawacho ni gigo nyaka timre kaka gitimore sani?”
| אולם אילו הייתי עושה כך, כיצד הייתה מתקיימת הנבואה בכתובים המתארת את המתרחש עכשיו?“ |
55 E sechego Yesu nowachone ogandano niya, “Uwuokna oko mondo umaka ka utingʼo ligengni kod arunge mana ka gima an jatend koko mar jo-jendeke nangʼo? Pile ka pile an kodu e laru mag hekalu ka apuonjo, to ne ok umaka.
| ישוע פנה אל ההמון ואמר:”האם אני פושע מסוכן? מדוע אתם באים לאסור אותי בחרבות ובמקלות? הלא לימדתי אתכם במקדש יום־יום ויכולתם לאסור אותי שם ללא קושי! |
56 To gima timoreni osetimore kama mondo Ndiko mag jonabi ochopi.” Eka jopuonjre duto noweye moringo odhi.
| אולם כל זה בא למלא את דברי הנביאים בכתבי הקודש.“אז עזבו אותו התלמידים וברחו. |
57 Joma nomako Yesu nokawe motere nyaka ir Kaifas jadolo maduongʼ, kuma jopuonj chik kod jodongo noyudo osechokoree.
| ההמון לקח את ישוע אל ביתו של קייפא הכוהן הגדול – שם כבר המתינו לו הסופרים והזקנים. |
58 To Petro noluwo bangʼe gichien, nyaka notundo e laru mar jadolo maduongʼ. Nodonjo kendo nobet piny kod jorito mondo one ane gima ne biro timore.
| באותו זמן הלך פטרוס במרחק מה אחרי ההמון. הוא נכנס לחצר ביתו של הכוהן הגדול, ישב בין החיילים וחיכה לראות מה יקרה לישוע. |
59 Jodolo madongo gi jobuch Sanhedrin duto ne manyo nend miriambo moro mane ginyalo donjonego Yesu mondo gingʼadne buch tho.
| ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין, שהתאספו שם, חיפשו עדי שקר שיעידו נגד ישוע, כדי שיוכלו להטיל עליו אשמה כלשהי ולדון אותו למוות. |
60 To ne ok giyudo ketho moro amora kuome, kata obedo ni jonend miriambo mangʼeny nobiro nyime. Achien mogik, ariyo nobiro nyime,
| אבל למרות שמצאו אנשים רבים שהסכימו לתת עדות שקר, דבריהם תמיד סתרו זה את זה. לבסוף באו שני אנשים שהצהירו:”האיש הזה אמר שהוא יכול להרוס את בית־המקדש ולבנות אותו מחדש תוך שלושה ימים.“ |
61 kendo negiwacho ka giramo niya, “Ngʼatni nowacho ni, ‘Anyalo muko hekalu mar Nyasayeni mi achak agere kendo bangʼ ndalo adek.’”
62 Eka jadolo maduongʼ nochungʼ malo mopenjo Yesu niya, “Dak idwok wachno? Ma wach manade ma jogi wacho kuomini?”
| הכוהן הגדול קם על רגליו ושאל:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ |
63 To Yesu nolingʼ alingʼa thi. Jadolo maduongʼ nowachone niya, “Achiki mondo ikwongʼri gi nying Nyasaye Mangima ni inyiswa ka in e Kristo ma Wuod Nyasaye.”
| אך ישוע שתק.”בשם אלוהים חיים, “קרא הכוהן הגדול,”אני דורש ממך שתאמר לנו אם אתה המשיח, בנו של הקדוש־ברוך־הוא!“ |
64 Yesu nodwoke niya, “E en kaka iwachono. To awachonu un duto ni e ndalo mabiro unune Wuod Dhano kobet e bat korachwich mar Jal Maratego kendo kolor oa e boche polo.”
| ”אתה אמרת, “אמר ישוע,”אבל אני אומר שאתם תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים ובא עם ענני השמים.“ |
65 Eka jadolo maduongʼ noyiecho lepe, kowacho niya, “Oseyenyo! Pod wadwaro joneno mamoko nangʼo? Neuru, koro wasewinjo gi itwa ayanjeno.
| הכוהן הגדול קרע את בגדיו וקרא בקול:”מגדף! איננו זקוקים לעדים נוספים, כולכם שמעתם את דבריו! מה אתם פוסקים?“”מוות!“הם צעקו.”מוות! מוות!“ |
66 Un to uparo nade?” Negidwoko niya, “Owinjore gi tho.”
67 Eka ne gingʼulo olawo e lela wangʼe, kendo negigoye ngum. Jomoko to nopame,
| הם ירקו בפניו של ישוע, הכו אותו, סטרו לו על הלחי וקראו: |
68 kagiwacho niya, “Hul ane, yaye Kristo. En ngʼa mogoyi?”
| ”משיח שכמוך, התנבא לנו! מי הכה אותך הפעם?“ |
69 Sa ma noyudo Petro obet oko e laru, jatich ma nyako moro nobiro ire mowachone niya, “In bende ne in gi Yesu ja-Galili.”
| כשכל זה קרה, פטרוס ישב בחצר הבית. לפתע עברה לידו משרתת וקראה:”גם אתה היית עם ישוע מהגליל!“ |
70 To nokwere e nyimgi duto, kowacho niya, “Ok angʼeyo gima iwachono.”
| אולם פטרוס הכחיש את דבריה בקול:”מה פתאום? אני בכלל לא יודע על מה את מדברת!“ |
71 Eka nongʼwel odhi e dhorangach, to kuno bende nyako machielo nonene mi owachone joma ne ni kanyo niya, “Ngʼatni ne nitiere gi Yesu ja-Nazareth.”
| מאוחר יותר נערה אחרת ראתה אותו ליד השער, ואמרה לאנשים סביבה:”גם הוא היה עם ישוע מנצרת!“ |
72 To nodagi wachno kendo nokwongʼore kowacho niya, “Ok angʼeyo ngʼatno!”
| פטרוס שוב הכחיש את הדבר:”אני נשבע שאני אפילו לא מכיר את האיש הזה!“ |
73 Bangʼ kinde matin, joma nochungʼ kanyo nodhi nyaka but Petro mowachone niya, “Ka iwacho adier, to in achiel kuomgi, nikech yo miwuoyogo huli e iro.”
| כעבור זמן מה ניגשו אליו האנשים שעמדו שם ואמרו:”אנחנו יודעים שאתה אחד מתלמידיו; המבטא הגלילי שלך מסגיר אותך!“ |
74 Eka nochako kwongʼore mowachonegi koramo niya, “Ok angʼeyo ngʼatno adier!” To mana gisano thuon gweno moro nokok.
| פטרוס החל לקלל ונשבע:”אינני מכיר את האיש!“באותו רגע קרא התרנגול, |
75 Eka Petro noparo wach mane oyudo Yesu osewachone niya, “Kapok thuon gweno okok, to wangʼ inikweda nyadidek.” To nowuok odhiyo oko kendo noywak malit.
| ופטרוס נזכר בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“הוא יצא מהחצר ומירר בבכי. |
