Luka 20
1 Chiengʼ moro achiel kane opuonjo ji ei laru mar hekalu, kendo noyalo Injili, jodolo madongo gi jopuonj chik, kaachiel kod jodongo nobiro ire.
| באחד מאותם ימים, כשלימד ישוע את העם בבית־המקדש וסיפר לו את בשורת ה׳, ניגשו אליו הכוהנים, הסופרים והזקנים ושאלו: |
2 Negiwachone niya, “Nyiswa ni en teko mane ma itimogo gigi. En ngʼa momiyi teko ma in-goni?”
| ”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“ |
3 Nodwoko niya, “An bende abiro penjou penjo. Nyisauru:
| ”אענה לשאלתכם בתנאי שתענו לשאלתי“, השיב להם ישוע. |
4 Uparo ni batiso mar Johana noa e polo koso noa kuom dhano?”
| ”האם יוחנן המטביל נשלח על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“ |
5 Negiwuoyo kuom wachni e kindgi giwegi kendo giwacho niya, “Ka wawacho ni, ‘Noa e polo,’ to obiro penjowa ni, ‘Angʼo momiyo nutamoru yie kuome?’
| הם התייעצו ביניהם:”אם נגיד שאלוהים שלח את יוחנן, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. |
6 To ka wawacho ni, ‘Noa kuom dhano,’ ji duto biro chielowa gi kite, nikech ne giyie ni Johana ne en janabi.”
| אבל אם נגיד שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם מאמינים שיוחנן היה נביא מאת אלוהים.“ |
7 Omiyo negidwoko niya, “Ok wangʼeyo kuma ne oaye.”
| לבסוף השיבו שאינם יודעים את התשובה. |
8 Yesu nowachonegi niya, “An bende ok abi nyisou kuma agole teko ma atimogo gigi.”
| ”אם כן, גם אני לא אשיב לשאלתכם“, אמר ישוע. |
9 Yesu nodhi nyime kogoyonegi ngero niya, “Ngʼat moro ne opidho mzabibu, ne okete e lwet jopur moko kendo nodhi kamoro kuom ndalo mangʼeny.
| ישוע פנה אל העם וסיפר להם את המשל הבא:”איש אחד נטע כרם ענבים, השכיר אותו לכורמים זרים ונסע לארץ רחוקה לכמה שנים. |
10 E kinde mar keyo nooro jatichne moro ir jopur puodho mondo gimiye olemo moko mane ochiek e puoth mzabibu. To jopur puodho nogoye kendo noriembe gi lwete nono.
| בהגיע מועד הבציר שלח בעל הכרם אחד מאנשיו לאסוף את חלקו ביבול הענבים. אבל הכורמים הכו את השליח ושלחו אותו חזרה לאדוניו בידיים ריקות. |
11 Nochako ooro jatich machielo, to ngʼatni bende negigoyo kendo timo ne tim wichkuot, ka giriembe gi lwete nono.
| בעל הכרם שלח שליח אחר, אולם גורלו היה כגורל קודמו; הכורמים הכו אותו, קיללו אותו ושלחוהו בידיים ריקות. |
12 Nooro kendo ngʼat mar adek, to ne gihinye ma giriembe oko.
| בעל הכרם שלח אדם שלישי, אבל גם אותו הם פצעו וגירשו משם. |
13 “Eka wuon puoth mzabibu nowacho ni, ‘Abiro timo angʼo? Abiro oro wuoda mahero, kamoro dipo ginyalo winje!’
| ”’מה אעשה?‘שאל את עצמו בעל הכרם.’אולי אם אשלח את בני האהוב הם יפחדו מפניו ויכבדו אותו‘. |
14 “To ka jopur nonene, ne giwuoyo kuome kagiwacho ni, ‘Ma e jacham girkeni. Wanegeuru, to mondo girkeni odongʼnwa!’
| אולם כשראו הכורמים את הבן אמרו:’יש לנו כאן הזדמנות: הבן הזה יירש את הכרם לאחר מות אביו, אולם אם נהרוג אותו נזכה אנחנו בכרם!‘ |
15 Omiyo negidhire gigole oko mar puoth mzabibu kendo neginege. “Angʼo ma wuon puoth mzabibu notimnegi?
| והכורמים גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו.”מה לדעתכם יעשה בעל הכרם? |
16 Obiro biro moneg jopur puodhogo mi ogol puoth mzabibuno e lwetgi mi enomi joma moko.” Kane ji owinjo wachno, negiwacho niya, “Mad gima kama kik timre!”
| אני אומר לכם, הוא יבוא בעצמו, יהרוג את הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים.“”חס וחלילה שיעשו כך האנשים!“קראו השומעים. |
17 Yesu nongʼiyogi kochomo wangʼe kuomgi kendo nopenjo niya, “Kara ere tiend gino mondiki: “‘Kidi mane jogedo odagi osedoko kidi motegno moriwo kor ot.’
| ישוע נעץ בהם את מבטו ואמר:”מה לדעתכם כוונת הפסוק בתהלים:’אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה‘?“ |
18 Ngʼato ka ngʼato mopodho kuom kidino notur matindo tindo, to ngʼatno ma kidino ogore kuome noregre ka buru.”
| ישוע הוסיף:”מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק.“ |
19 Jopuonj chik kod jodolo madongo nochako manyo yo mane ginyalo makego mapiyo, nikech negingʼeyo ni ogetogi kod ngeroni. To negiluoro ji.
| הסופרים וראשי הכוהנים הבינו שהם הכורמים הרשעים במשל ורצו לאסור את ישוע, אבל הם פחדו שמא העם יחולל מהומות. |
20 Kane girite ma ok giweyone thuolo, negioro jombetre, mane wuondore ni gin jo-adiera maonge wach marach. Negigeno niginyalo mako Yesu e gimoro mowacho mondo omi gimake gitere e bwo loch kod teko mar ruoth.
| הסופרים וראשי הכוהנים ציפו להזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולמסור אותו לידי השלטונות. יום אחד שלחו אליו מרגלים בדמות אנשים תמימים, כדי שינסו להכשילו בלשונו. |
21 Omiyo jombetrego nopenje niya, “Japuonj, wangʼeyo ni iwacho kendo ipuonjo yor Nyasaye kaluwore gi adierane.
| ”רבי, “פתחו מרגלים אלה,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר־אלוהים. |
22 Bende en gima kare mondo wagol osuru ne Kaisar koso ok owinjore?”
| אמור לנו, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ |
23 Noneno obadho mane gichikone to nowachonegi niya,
| ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה: |
24 “Tangʼnauru pesa ma un-go. Kido kod nying man kuome gin mag ngʼa?” Negidwoko niya, “Mag Kaisar.”
| ”תנו לי מטבע ואומר לכם. של מי הדמות החקוקה כאן? ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“”של הקיסר“, השיבו. |
25 Nowachonegi niya, “Udwoko kare, koro miuru Kaisar gige Kaisar, to miuru Nyasaye gige Nyasaye.”
| ”אם כן, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“ |
26 Ne ok ginyal make kuom gima nosewacho kanyo e nyim ji kendo ka giwuoro dwokone, negilingʼ thi.
| ניסיונם להכשילו בלשונו לא הצליח. הם התפעלו כל־כך מתשובותיו עד שלא היו מילים בפיהם. |
27 Jo-Sadukai moko, mawacho ni chier onge, nobiro ir Yesu kod penjo moro.
| חבורה של צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) באה אל ישוע ושאלה: |
28 Negipenje niya, “Japuonj, Musa nondikonwa ni ka ngʼato owadgi otho moweyo dhako ma pod onge gi nyithindo, to ngʼatno nyaka kend dhako ma chwore othono mondo onywolnego nyithindo.
| ”רבי, משה רבנו לימד אותנו בתורה שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. |
29 Koro ne nitie owete moko abiriyo. Wuowi makayo nokendo dhako, to notho ka ok onywolo nyathi.
| במשפחה אחת היו שבעה אחים. האח הבכור התחתן וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. |
30 Wuowi mar ariyo
| האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. |
31 kendo bangʼe wuowi mar adek ne jokende, to machalre kamano nyaka wuowi mar abiriyo notho, ma ok ginywolo nyithindo.
| כך היה גם עם האח השלישי. בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם ילדים. |
32 Gikone, dhakoni bende notho.
| לבסוף מתה גם האישה. |
33 Koro, chiengʼ chier dhakoni nobed chi ngʼa, nimar ji abiriyogo nokende?”
| ”רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו אתה!“ |
| ”נשואין הם רק בשביל האנשים בעולם הזה“, השיב להם ישוע. (aiōn g165) |
35 To jogo mowal ni owinjore mondo obed e piny mar tiengʼ mabiro bangʼ chier aa kuom joma otho ok nokendi kata nokendgi ngangʼ, (aiōn g165)
| ”אלה שיזכו לקום מן המתים ולחיות לנצח בעולם הבא, לא יינשאו. (aiōn g165) |
36 to bende ok ginitho kendo ngangʼ, nimar gichalo gi malaike. Gin nyithind Nyasaye, nikech gin nyithind chierno.
| בעולם הבא הם יהיו כמלאכים ושוב לא יכולים למות. הם גם בני־אלוהים, משום שקמו לתחייה. |
37 To kuom bungu maliel, Musa nonyiso bende ni joma otho chier, nimar oluongo Ruoth Nyasaye ni, ‘Nyasach Ibrahim, kendo Nyasach Isaka kod Nyasach Jakobo.’
| בנוגע לשאלתכם אם יקומו המתים לתחייה, משה רבנו אשרר בתורה את דבר תחיית המתים. כשתיאר משה כיצד נגלה אליו ה׳ בסנה הבוער, הוא קרא לה׳:’אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב‘. |
38 Ok en Nyasach joma otho, to mar joma ngima, nikech kuome ji duto ngima.”
| זה כדי לומר שה׳ הוא אלוהי החיים ולא של המתים, כי בעיני אלוהים האנשים האלה חיים.“ |
39 Jopuonj chik moko nodwoko niya, “Iwacho maber, japuonj.”
| ”יפה ענית, רבי“, שיבחו אותו סופרים אחדים, |
40 Omiyo onge ngʼato kata achiel manohedhore penje penjo moro kendo.
| ואיש לא העז לשאול אותו שאלות נוספות. |
41 Eka Yesu nowachonegi niya, “Ere kaka giwacho ni Kristo en Wuod Daudi?
| שאל אותם ישוע שאלה:”מדוע טוענים האנשים שהמשיח הוא בן־דוד? |
42 Daudi owuon wacho maler e Kitabu mar Zaburi niya, “‘Ruoth Nyasaye nowachone Ruodha ni, “Bed e bada korachwich,
| הלא דוד עצמו אומר בתהלים:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני |
43 nyaka aket wasiki e bwo tiendi.”’
| עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. |
44 Daudi luonge ni ‘Ruoth.’ Ere kaka onyalo bedo wuode kendo?”
| כיצד יכול המשיח להיות בנו של דוד וגם אדוניו?“ |
45 Kane ji duto winjo, Yesu nowachone jopuonjrene niya,
| בעוד כל העם מקשיב לו פנה ישוע אל תלמידיו ואמר: |
46 “Beduru motangʼ ni jopuonj chik. Gihero wuotho koni gi koni ka girwako lewni maboyo mayware piny kendo gihero ni omosgi e chirni kendo gihero bedo e kombe moyiedhi manie sinagoke kod kuonde ma imiyoe ji duongʼ e sewni.
| ”היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. הם אוהבים לשבת במושבות הנכבדים בבית־הכנסת ובסעודות וחגיגות. |
47 Giyako ute mon ma chwogi otho kendo gilamo lamo moyware mondo ginyisrego ni ji kaka gilony e lamo. Joma kamagi ibiro kum malit moloyo.”
| הם מעמידים פני צדיקים תמימים, ומתפללים בציבור תפילות ארוכות כדי לעשות רושם, אבל באותה עת הם מרמים את האלמנות ומגרשים אותן מבתיהן. משום כך אלוהים ישפוט אותם בחומרה רבה מאוד.“ |
