Jeremia 25
1 Wach nobiro ne Jeremia kuom jo-Juda e higa mar angʼwen mar Jehoyakim wuod Josia ruodh Juda, mane en higa mokwongo mar Nebukadneza ruodh Babulon.
| הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל |
2 Omiyo Jeremia janabi nowachone jo-Juda duto kod jogo duto modak Jerusalem niya:
| אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר |
3 Kuom higni piero ariyo gadek, kochakore e higa mar apar gadek mar Josia wuod Amon ruodh Juda nyaka kawuononi, wach Jehova Nyasaye osebirona kendo asewuoyonu pile ka pile, to pod ok uchiko itu.
| מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם |
4 To kata obedo ni Jehova Nyasaye oseoronu jotichne ma jonabi duto pile ka pile, pod ok uchiko itu kata winjo.
| ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח--ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע |
5 Negiwacho niya, “Lokreuru koro, ngʼato ka ngʼato, uwe yoreu mamono kod timbeu maricho, kendo unyalo dak e piny mane Jehova Nyasaye omiyou kod wuoneu nyaka chiengʼ.
| לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם--למן עולם ועד עולם |
6 Kik ulu bangʼ nyiseche manono mondo utinegi kendo ulamgi; kik umi mirima maka gi gik ma lwetu oseloso. Eka ok anahinyu.”
| ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם |
7 Jehova Nyasaye wacho niya, “To ne ok uwinja, kendo usechwanya gi gik ma lwetu oseloso, kendo usekelo hinyruok kuomu uwegi.”
| ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני (הכעיסני) במעשה ידיכם לרע לכם |
8 Emomiyo Jehova Nyasaye Maratego wacho kama: “Nikech utamuru winjo wechena,
| לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי |
9 analuong ji duto moa yo nyandwat kod jatichna Nebukadneza ruodh Babulon,” Jehova Nyasaye wacho, kendo giniked gi pinyni kod joma odakie kod ogendini molworogi duto. Anatiekgi chuth mi gibed gima bwogo ji kendo minyiero, kendo gima okethi nyaka chiengʼ.
| הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים--ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם |
10 Anagol kuomgi koko mar ilo kod mor, dwond miaha kod mar wuowi madwaro kendo, koko mar kite rego kod ler mar taya.
| והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה--קול רחים ואור נר |
11 Pinyni mangima nobed piny mojwangʼ mokethore, kendo ogendinigi noti ne ruodh Babulon higni piero abiriyo.
| והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל--שבעים שנה |
12 Jehova Nyasaye wacho niya, “To ka higni piero abiriyo orumo, anakum ruodh Babulon kod pinye, piny jo-Babulon, nikech ketho mag-gi, kendo anakethe nyaka chiengʼ.
| והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם--ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם |
13 Anakel kuom pinyno gik moko duto masewacho kuome, mago duto mondiki e kitabuni kendo okor gi Jeremia kuom ogendini duto.
| והבאותי (והבאתי) על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה--את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים |
14 Gin giwegi ginibed wasumbini pinje mangʼeny kod ruodhi maroteke; anachulgi kaluwore gitimbegi kod tije mag lwetgi.”
| כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם |
15 Ma e gima Jehova Nyasaye, Nyasach Israel, nowachona: “Kaw e lweta kikombeni moole divai mopongʼ mar mirimba kendo iket ogendini duto ma aori kuomgi omadhe.
| כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם |
16 Ka gimadhe, ginibagni kendo ginilokre jonekni nikech ligangla ma abiro oro e kindgi.”
| ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם |
17 Omiyo ne akawo kikombe mane ni e lwet Jehova Nyasaye kendo ma aketo ogendini duto mane oora irgi omadhe.
| ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם |
18 Jerusalem kod dala duto mag Juda, ruodhi mag-gi kod jotende, mondo okethi kendo obed gima bwogo ji kendo gibed maonge luor kendo gima okwongʼ, mana kaka gin kawuono;
| את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה--כיום הזה |
19 jogo monego madh divai gin, Farao ruodh Misri, jotije, jotende, kod joge duto;
| את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו |
20 jopinje mamoko duto modak kanyo gi; ruodhi duto mar piny Uz; ruodhi duto mag jo-Filistia (mago mag Ashkelon, Gaza, Ekron kod jogo mane odongʼ Ashdod);
| ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד |
21 Edom, Moab kod Amon;
| את אדום ואת מואב ואת בני עמון |
22 ruodhi duto mag Turo kod Sidon; ruodhi mag pinje mokiewo e dho nam loka kocha;
| ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים |
23 Dedan, Tema, Buz kod jogo duto mantiere kuonde maboyo;
| ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה |
24 ruodhi duto mag Arabu kod ruodhi duto mag welo modak kama otwo;
| ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר |
25 kod ruodhi duto mag Zimri, Elam kod Media;
| ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי |
26 kod ruodhi duto moa yo nyandwat, machiegni kod man maboyo, achiel bangʼ machielo, pinjeruodhi duto mantiere e wangʼ piny. Eka mogik, ruodh Sheshak bende nomadhe.
| ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם |
27 “Eka inyisgi ni, ‘Ma e gima Jehova Nyasaye Maratego, ma Nyasach Israel, wacho: Methi, mer kendo ngʼogi, mi ipodh piny ma ok inyal chungo malo kendo nikech ligangla ma anaor e dieru.’
| ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו--מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם |
28 To ka gitamore kawo kikombe e lweti kendo ok gimetho, to nyisgi ni, ‘Ma e gima Jehova Nyasaye Maratego wacho: Nyaka umadhe!
| והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך--לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות--שתו תשתו |
29 Neuru, asechako kelo masira kuom dala maduongʼ mondikie Nyinga, to adiera bende unyalo tony ne kum? Ok unutonyne kum nimar akelo ligangla kuom jogo modak e piny, Jehova Nyasaye Maratego owacho.’
| כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו--כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות |
30 “Koro kor wechegi duto kuomgi kendo wachnegi ni: “‘Jehova Nyasaye noruti koa malo; nomor ka polo koa e kar dak mare maler, kendo oruti gi teko kuom pinye. Enokogi ka jogo ma biyo olemb mzabibu, kogoyo koko ne jogo modak e piny.
| ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו--שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ |
31 Jehova Nyasaye wacho niya, Koko nowinjre e tungʼ piny ka tungʼ piny, nimar Jehova Nyasaye noyar gik modonjnego ogendini; nongʼadne ji duto bura kendo joma timbegi richo noneg gi ligangla.’”
| בא שאון עד קצה הארץ--כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה |
32 Ma e gima Jehova Nyasaye Maratego wacho: “Neuru! Masira landore ne oganda koganda, yamo mager futo koa e tunge piny.”
| כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ |
33 E kindeno jogo moneg gi Jehova Nyasaye nokere kuonde duto kochakore e giko piny konchiel nyaka komachielo. Ok noywag-gi kata chokogi kata ikogi, to ginichal gi owuoyo mokee piny.
| והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו |
34 Ywaguru kendo denguru; un jokwath; ngʼielreuru e buru, un jokwadh rombe. Nimar sa mar negou osechopo; unupodhi kendo ungʼinjru matindo tindo, ka agulu molos mongʼith.
| הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן--כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה |
35 Onge kama jakwath noring dhiye, jokwadh rombe bende onge kama nopondie.
| ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן |
36 Winj ywak jokwath, dengo mar jokwadh rombe, nimar Jehova Nyasaye ketho kuondegi mag kwath.
| קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן--כי שדד יהוה את מרעיתם |
37 Kuonde dak man-gi kwe iketho nikech mirima mager mar Jehova Nyasaye.
| ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה |
38 Kaka sibuor enowe kare mar dak, kendo pinygi nodongʼ nono, nikech ligangla mar ngʼama thiro ji kendo ligangla mar mirimb Jehova Nyasaye mager.
| עזב ככפיר סכו--כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו |
