< Jo-Hibrania 12 >

1 Emomiyo ka koro oganda maduongʼ mar joneno opie molworowa ka bor polo kama, to wan bende wawituru gimoro amora ma watingʼo manyalo duodowa e wuoth, kaachiel gi richo mora amora manyalo duodowa e ngimawa, koro waringuru matek ma ok waol e ngʼwech moseketwae.
מאחר שאנו מוקפים בקהל עצום כזה של אנשי אמונה שמעידים על אמת אלוהים, הבה נסיר מעלינו כל דבר שמכביד עלינו, ובמיוחד את החטאים שדבקים בנו ומכשילים אותנו, ונרוץ בסבלנות את המרוץ שהעמיד אלוהים לפנינו.
2 Wachomuru wangʼwa kuom Yesu, ma en jachak kendo jachop yie marwa. Nikech nogeno yudo mor mane oikne ni nonwangʼ achien, nochayo tho malit mar msalaba ka ok odewo wichkuot ma tho ma kamano kelo, kendo koro obet piny e bat korachwich mar kom duongʼ mar Nyasaye.
הבה נישא את עינינו אל ישוע, מורנו ויסוד אמונתנו, אשר היה מוכן למות מוות מביש על הצלב, כי ידע ששמורה לו שמחה לאחר מכן. עתה הוא יושב במקום הכבוד לימין האלוהים.
3 Paruru kuome, en ma notimo kinda ka joricho kedo kode, mondo kik ujogi mi chunyu aa.
אם רצונכם להימנע מעייפות וליאות רוחנית, חישבו לרגע על סבלנותו של המשיח כשסבל בושה וחרפה מיד האנשים החוטאים.
4 E lweny mukedoe gi richo, pok ukedo mi rembu ochwer piny.
אחרי הכול, מעולם לא נאבקתם נגד החטא עד מוות.
5 Koso wiu osewil gi weche mag jip ma Nyasaye wuoyogo kodu kaka nyithinde niya, “Wuoda kik ikaw kum ma Ruoth kumigo ka gima nono, kendo kik chunyi jogi ka okweri,
האם שכחתם את תוכחת ה׳ שפונה אליכם כאל בניו?”מוסר ה׳ בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו,
6 nimar Jehova Nyasaye kumo ngʼama ohero, kendo nyathine mohero ema ochwado.”
כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח וכאב את בן ירצה“.
7 Ka uyudo chandruok to beduru modhil nikech mano e yo ma Nyasaye puonjougo kaka nyithinde. Bende nitie nyathi ma wuon ok nyal kumo?
עליכם לקבל את תוכחת אלוהים, כי היא מיועדת לתועלת שלכם ולמען החינוך שלכם. אלוהים מתנהג אתכם כאב עם בניו, ואיזה אב אינו מוכיח ומחנך את בנו?
8 Kapo ni un ok wuonu kumu kaka okumo nyithinde mamoko duto, to mano nyiso ni un kimirwa kendo ok un nyithinde mahie.
אם אלוהים אינו מעניש אתכם כשאתם ראויים לכך, כשם שאבות אחרים מענישים את בניהם, פירוש הדבר שאינכם בני אלוהים ואינכם שייכים באמת למשפחתו.
9 Waduto wan gi wuonewa e piny ka ma kumowa to eka pod wamiyogi mana luor. Koro donge onego wawinj Wuonwa mar chuny moloyo, mondo eka wabed mangima?
ואם אנו מכבדים את אבינו האנושי גם כשהוא מעניש אותנו, האם לא ניכנע בשמחה רבה יותר לפני האלוהים, אבינו הרוחני, כדי שנלמד כיצד לחיות?
10 Wuonewa mag piny-ka ne kumowa mana kuom kinde matin kaka giparo ni bernegi, to Nyasaye to kumowa mondo okonywa, kodwaro ni mondo wadok maler mana kaka en bende oler.
אבותינו האנושיים חינכו אותנו במשך שנים ספורות לפי ראות עיניהם, בעוד שאלוהים מחנך אותנו לתועלת שלנו, כדי שנשתתף בקדושתו.
11 Ka ngʼato yudo kum to ok onyal winjo maber nikech owinjo rem. To bangʼ kosekum ngʼato to opuonjore mi ngimane nyag olemo mar tim makare kod kwe.
אין ספק שקבלת עונש היא חוויה מכאיבה ובלתי־נעימה, אך אלה שלמדו לקח מגלים כעבור זמן־מה שהעונש היה לברכה בחייהם.
12 Kuom mano jingʼuru bedeu mobengore gi chongeu monyosore.
על כן חזקו את ידיכם החלשות ועמדו איתן על רגליכם הכושלות.
13 Losuru yore muluwo mondo oriere tir, eka tiendeu malit nochangi.
הובילו את רגליכם בדרך ישרה, כדי שההולכים בעקבותיכם, גם אם יהיו חלשים וצולעים, לא יפלו ולא יכשלו, אלא יתחזקו.
14 Temuru matek mondo udag gi ji duto gi kwe, kendo mondo ngimau obed maler, nikech ka ngʼato onge gi ngima maler to ok none Ruoth.
התרחקו מכל מריבה ונהלו חיי טוהר וקדושה, כי ללא קדושה לא תראו את האדון.
15 Ritreuru mondo une ni onge ngʼato kuomu molal kendo oweyo ngʼwono mar Nyasaye, kendo kik uwe sigu moro bedi e kindu manyalo ketho ji mangʼeny.
השגיחו איש על רעהו שמא יתכחש אחד מכם לחסדו של אלוהים, כי באדם כזה יכולה להתפתח מרירות שעלולה להרעיל חיי רבים.
16 Neuru ni onge ngʼato kuomu ma jachode, kata ngʼama ochayo Nyasaye kaka Esau ma wach chiemo michamo dichiel nomiyo owilo duongʼne kaka wuowi makayo.
השגיחו שאיש מכם לא ייגרר לזנות או לכל טומאה אחרת, כמו מעשי עשו שמכר את בכורתו תמורת נזיד עדשים.
17 Ungʼeyo ni bangʼe achien ka nodwaro mondo wuon mare ogwedhe to ne okwede. Noywak malit gi pi wangʼe mondo oyud gwethni to mano ok ne nyal loko paro mar wuon-gi kata matin.
אתם יודעים שכאשר התחרט עשו ורצה להשיב לעצמו את זכות הבכורה, היה מאוחר מדי. הוא לא יכול היה לתקן את המעוות גם כאשר שפך דמעות רבות.
18 Ngʼeuru ni uchungʼ kama opogore gi kama jo-Israel nochungʼie. Ok uchungʼ e tie got minyalo mul gi lwedo kata kama mach kaknie kendo mudho mandiwa gi ongʼwengʼo oumo,
זכרו היכן אתם עומדים: לא לפני להבת אש, ענן, ערפל או סערה נוראה, כפי שעמדו בני־ישראל לרגלי הר־סיני,
19 ooyo, kama uchungʼie ok en kama iwinjoe koko mar turumbete maywak, kod dwol ma wuoyo to ok ne, ma joma nowinjo wechene noywagore ni kik ochak owuo kodgi kendo,
ואף לא לפני תרועת שופר נוראה, וקול ה׳ שדיבר אל בני־ישראל דברים נוראים עד שהתחננו לפניו שיפסיק לדבר,
20 nikech ne ok ginyal winjo chik mane Nyasaye omiyogi niya, “Ka chiayo moro ochopo e tiend godni to nyaka chiel gi kite.”
כי לא יכלו לשאת את צו ה׳: שכל הנוגע בהר – כולל הבהמות – ייסקל באבנים וימות.
21 Gima ne jo-Israel oneno ne lich mokadho mi Musa nowacho niya, “Luoro omaka.”
המעמד היה נורא כל־כך עד שאפילו משה עצמו אמר:”יגורתי וחרדתי!“
22 Un to usebiro e Got Sayun, e Jerusalem manie polo, ma en dala maduongʼ mar Nyasaye mangima. Useriworu gi malaike gana gi gana mochokore e nyasi mar mor
אתם עומדים לפני הר־ציון האמיתי ולפני עיר אלוהים חיים, הלא היא ירושלים אשר בשמים. אתם עומדים גם לפני מקהלת רבבות מלאכים,
23 e kanisa mar wuowi ma kayo, ma nyingegi ondik e polo. Usebiro ir Nyasaye, ma en jangʼad bura ni ji duto; bende usebiro ir chunje mag joma kare, makoro osedoko malongʼo chutho,
לפני קהילת המשיח שמורכבת מאלה שכתובים בשמים, לפני האלוהים ששופט את הכול, לפני נשמות הצדיקים בשמים, אשר אלוהים השלים בהם את מלאכתו,
24 usebiro ir Yesu ma en jathek mar singruok manyien, bende usebiro gi remo mokir ma wuoyo kuom gik mabeyo moloyo remb Abel.
ולפני ישוע המשיח עצמו אשר הביא לנו את הברית החדשה והנפלאה הזאת, ואשר דמו מכפר על חטאינו במקום שיזעק לנקמה כדמו של ‎ הֶבֶל.
25 Neuru ni ok utamoru winjo dwond Jal ma wuoyo kodu. Nikech ka gin bende ne ok gitony kane gidagi winjo dwond Musa mane osiemogi e piny-ka, wan to koro dwatony nade ka wadagi winjo Jal masiemowa gie polo?
לכן אל תעזו לסרב להקשיב לקול של המדבר אליכם. שכן אם בני־ישראל לא נמלטו מעונש כשסירבו להקשיב למדבר כאן על־פני האדמה, על אחת כמה וכמה לא נימלט אנחנו מעונש, אם נסרב להקשיב לקולו של המדבר מן השמים.
26 E kindeno dwonde noyiengo piny, to koro sani osesingore niya, “Abiro chako yiengo piny kendo. To ok anayieng piny kende, to anayieng polo bende.”
כשדיבר אלוהים מהר־סיני זעזע קולו את הארץ, אך הוא הבטיח שבפעם הבאה יזעזע לא רק את הארץ אלא גם את השמים!
27 Wach mar “kendo” nyiso ni Nyasaye biro golo oko gik mayiengni manyalo wuok, ma gin gik mochwe mondo gik ma ok nyal yiengni ema odongʼ kosiko.
מדבריו משתמע שהוא יבדוק ויברר את כל מה שעומד על יסודות רעועים, כדי שרק החזק והיציב יישאר.
28 Emomiyo wagouru erokamano ne Nyasaye nikech wasenwangʼo pinyruoth manyien ma ok nyal yiengni. Chunywa mondo omi Nyasaye duongʼ kod luor, kendo walame e yo modwaro, ka wapongʼ gi kibaji,
מאחר שקיבלנו מלכות שאינה יכולה להיהרס, הבה נבוא לפני אלוהים אסירי תודה, ונשרתהו כרצונו בצניעות וביראה,
29 nikech “Nyasachwa en mach matieko gik mowangʼo chuth.”
כי אלוהינו אש אוכלה הוא.

< Jo-Hibrania 12 >