Wuok 34
1 Jehova Nyasaye nowacho ne Musa niya, “Paa kite ariyo machal gi mane okwongo ka kendo anandikie weche mane ni e kite mokwongo mane itoyo.
| ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת |
2 Bed moikore gokinyi kendo ibi ira ewi Got Sinai kendo kanyo ema anaromie kodi.
| והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר |
3 Onge ngʼato angʼata manobi kodi kata manobed machiegni ewi got kata mana chiayo kod kweth mag dhok kik kwaa e alwora mar godno.”
| ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא |
4 Kuom mano Musa nopayo kite ariyo machal gi mane okwongo ka kendo nodhi ewi Got Sinai gokinyi kotingʼogi e lwete mana kaka Jehova Nyasaye nosechike.
| ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים |
5 Eka Jehova Nyasaye nolor koa ei boche kendo nochungʼ kanyo kod Musa kohulone nyinge mar Jehova Nyasaye.
| וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה |
6 Kendo nokadho e nyim Musa kohulo niya, Jehova Nyasaye, Jehova Nyasaye, ma jangʼwono kendo ma kecho ji, ahora mos bende agundho gihera kod adiera,
| ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון--ארך אפים ורב חסד ואמת |
7 ka anyiso hera ne ji gana gi gana kendo aweyo ni ji timbegi maricho, wich teko kod richo. To kata kamano, ok akwan joricho kaka joma kare; to akumo nyithindo gi nyikwayo nyaka tiengʼ mar adek kod mar angʼwen nikech richo kweregi.
| נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה--פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים |
8 Musa nokulore nyaka e lowo mapiyo nono mi olamo.
| וימהר משה ויקד ארצה וישתחו |
9 Nowacho niya, “Yaye Ruoth Nyasaye, ka ayudo ngʼwono e nyim wangʼi, to yie idhi kodwa. Kata obedo ni jogi gin joma tokgi tek kamano, to wenwa kuom timbewa mamono kod richowa kendo kwan-wa kaka mwanduni.”
| ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו |
10 Eka Jehova Nyasaye nowacho niya, “Atimo kodi singruok. E nyim jogi duto abiro timo honni madongo mapok otimie oganda moro amora e piny. Jogo mudak e kindgi biro neno kaka timbe ma an Jehova Nyasaye abiro timo dongo.
| ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך |
11 Rituru chike ma amiyou kawuono. Abiro riembo oko e nyimu jo-Amor, jo-Kanaan, jo-Hiti, jo-Perizi, jo-Hivi kod jo-Jebus.
| שמר לך--את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי |
12 Beduru motangʼ ne timo winjruok gi jogo modak e pinyno ma udhiyoe, nono to ginibednu obadho.
| השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך |
13 Mukuru kendegi mag misengini, touru kitegi mopa milamo kendo tongʼuru sirnigi mag Ashera.
| כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון |
14 Kik ulam nyasaye moro amora nikech Jehova Nyasaye en Nyasaye ma janyiego.
| כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא |
15 “Beduru motangʼ ne timo winjruok gi jogo modak e pinyno; nimar ka gilamo nyisechegi e yor dwanyruok kendo gitimo misengini gibiro luongou kendo ubiro chamo chiembgi mag misengini.
| פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו |
16 To bende ka ukawo nyigi moko mondo obed mond yawuotu mi nyigigo odwanyore kendgi gi nyisechegigo, to gibiro miyo yawuotu timo kamano.
| ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן |
17 “Kik ulos nyiseche mothedhi mag mula mondo ulam.
| אלהי מסכה לא תעשה לך |
18 “Timuru nyasi mar Sawo mar makati ma ok oketie thowi kuom ndalo abiriyo kaka nachikou. Timuru mano e kinde moketi e dwe mar Abib, nimar e dweno ema ne agoloue e piny Misri.
| את חג המצות תשמר--שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים |
19 “Nyak mokwongo mar nyodo e kind jo-Israel en mara, bed ni en dhano kata jamni.
| כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה |
20 Waruru nyodo mokwongo mar punda gi nyarombo, to ka ok unyal ware, to tururu ngʼute. Waruru yawuotu makayo. “Onge ngʼama onego obi e nyima gi lwete nono.
| ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם |
21 “Kuom ndalo auchiel unutim tijeu to odiechiengʼ mar abiriyo unuywe; kata mana e kinde mag pur kod keyo bende nyaka uywe.
| ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת |
22 “Timuru nyasi mar Sawo mar Jumbe gi keyo mar nyak mokwongo mar ngano kod Sawo mar Pono Olembe e rumb higa.
| וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף--תקופת השנה |
23 Jou machwo duto nyaka chopi e nyim Jehova Nyasaye Manyalo Gik Moko Duto, ma Nyasach Israel nyadidek e higa.
| שלש פעמים בשנה--יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל |
24 Abiro riembo oko ogendini bende abiro yaro tongʼ mar pinyu kendo onge ngʼat manobed gi gombo kuom pinyu e kinde ma udhi ir Jehova Nyasaye ma Nyasachu ngʼato ka ngʼato nyadidek e higa.
| כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבלך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה |
25 “Kik uchiwna remo motimgo misango kaachiel gi gimoro amora moketie thowi, kendo misango moro amora mochiw chiengʼ nyasi mar Pasaka kik dongʼ nyaka okinyi.
| לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח |
26 “Keluru cham mabeyo mokwongo nyaknu e lowo e od Jehova Nyasaye ma Nyasachu. “Kik uted nyadiel ma pod dhodho cha min.”
| ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו |
27 Eka Jehova Nyasaye nowacho ne Musa niya, “Ndik wechegi piny nimar kaluwore gi wechegi asetimo singruok kodi kaachiel gi jo-Israel.”
| ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית--ואת ישראל |
28 Musa nobedo gi Jehova Nyasaye kuno kuom ndalo piero angʼwen odiechiengʼ gotieno, ka ok ocham makati kata modho pi. Kendo nondiko weche mag singruokgi e kite mopa miluongi ni Chike Apar.
| ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה--לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית--עשרת הדברים |
29 Kane Musa olor koa e Got Sinai gi kite ariyo mopa mag Sandug Muma kotingʼo e lwete to ne ok ongʼeyo ni lela wangʼe ne rieny nikech nosewuoyo gi Jehova Nyasaye.
| ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו--בדברו אתו |
30 Kane Harun kod jo-Israel duto oneno ka lela wangʼ Musa rieny, negiluoro biro bute machiegni.
| וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו |
31 To Musa noluongogi; omiyo Harun kod jodongo duto mag oganda Israel noduogo ire mi owuoyo kodgi.
| ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם |
32 Bangʼe jo-Israel duto nobiro machiegni kode kendo ne omiyogi chike duto ma Jehova Nyasaye nosemiye e Got Sinai.
| ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום--את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני |
33 Kane Musa otieko wuoyo kodgi, noketo ragengʼ e wangʼe.
| ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה |
34 To e kinde moro amora mane odhi e nyim Jehova Nyasaye mondo owuo kode, to nogolo ragengʼno nyaka owuog e nyime. Kane owuok oko mi onyiso jo-Israel gima Jehova Nyasaye osewachone, negineno wangʼe karieny.
| ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה |
35 Eka Musa ne gengʼo wangʼe kendo nyaka chop ochak odhi owuo gi Jehova Nyasaye kendo.
| וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו |
