Wuok 29

1 “Ma e gima nyaka itim e kinde miwalogi mondo gitina kaka jodolo: Kaw nyarwath kod imbe ariyo maonge songa.

וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן־בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִֽם׃

2 Bende kaw mogo mar ngano mayom ma ok oketie thowi modwal gi mo mondo ilosgo makati kod kek kaachiel gi chapat mowir gi mo.

וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָֽם׃

3 Ketgi ei adita kendo ikel gigo, kaachiel gi nyarwath kod imbe ariyo-ka.

וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל־סַל אֶחָד וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל וְאֶת־הַפָּר וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִֽם׃

4 Eka ikel Harun gi yawuote e dhoranga Hemb Romo kendo ilwokgi gi pi.

וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּֽיִם׃

5 Kaw lewnigo magin kandho gi kandho moumo law akor miluongo ni efod, gi kandho mar law mayom mar dolo miluongo ni efod kod law akor mondo irwakne Harun. Twe law mayom mar dolo miluongo ni efod kuome gi okandane motwangʼ maber.

וְלָקַחְתָּ אֶת־הַבְּגָדִים וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶֽת־אַהֲרֹן אֶת־הַכֻּתֹּנֶת וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת־הָאֵפֹד וְאֶת־הַחֹשֶׁן וְאָפַדְתָּ לוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹֽד׃

6 Rwakne kilemba e wiye kendo itwene san mopamorecha e lela wangʼe kaka osimbo maler.

וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל־רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת־נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל־הַמִּצְנָֽפֶת׃

7 Kaw mor pwodhruok kiolo e wiye mondo ipwodhego.

וְלָֽקַחְתָּ אֶת־שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל־רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתֽוֹ׃

8 Kel yawuote kendo irwaknegi kandho

וְאֶת־בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹֽת׃

9 kendo isidhnegi kilemba e wiyegi. Bangʼe twe okanda kuom Harun gi yawuote. Tich dolo en margi kaluwore gi singruok mochwere. “Mano e kaka inipwodh Harun gi yawuote.

וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַֽד־אַהֲרֹן וְיַד־בָּנָֽיו׃

10 “Kel rwadh-cha yo ka nyim Hemb Romo kendo Harun gi yawuote noyie lwetgi e wiye.

וְהִקְרַבְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הַפָּֽר׃

11 Yangʼe e nyim Jehova Nyasaye e dhoranga Hemb Romo.

וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יְהֹוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵֽד׃

12 Kaw remb rwadhno moko kendo iwirie tunge kendo mar misango gi lith lweti to modongʼ to ipuk e bwo kendo mar misangono.

וְלָֽקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּה עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ וְאֶת־כׇּל־הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל־יְסוֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃

13 Eka ikaw boche duto mogawo jamb-ich gi moumo chuny gi nyiroke ariyo kod boche mogawogi kendo iwangʼ-gi e kendo mar misango

וְלָֽקַחְתָּ אֶֽת־כׇּל־הַחֵלֶב הַֽמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּֽחָה׃

14 To wangʼ ring rwadhno gi piene kaachiel gi wen oko mar kambi. En misango mar golo richo.

וְאֶת־בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת־עֹרוֹ וְאֶת־פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַֽמַּחֲנֶה חַטָּאת הֽוּא׃

15 “Kaw achiel kuom imbego kendo Harun kaachiel gi yawuote noyie lwetgi e wiye.

וְאֶת־הָאַיִל הָאֶחָד תִּקָּח וְסָמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָֽיִל׃

16 Yangʼe kendo ikaw rembe ikir e bethe kendo mar misango koni gi koni.

וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאָיִל וְלָֽקַחְתָּ אֶת־דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִֽיב׃

17 Pog ring imno lemo lemo kendo ilwok jamb-ich gi tiendene kichokogi kaachiel gi wich kod lemo mamoko.

וְאֶת־הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו וְנָתַתָּ עַל־נְתָחָיו וְעַל־רֹאשֽׁוֹ׃

18 Bangʼe wangʼ imno duto ewi kendo mar misango. En misango miwangʼo pep ne Jehova Nyasaye madungʼ tik mangʼwe ngʼar, ma en misango motim ni Jehova Nyasaye gi mach.

וְהִקְטַרְתָּ אֶת־כׇּל־הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַֽיהֹוָה רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה הֽוּא׃

19 “Kaw im machielo kendo Harun gi yawuote noyie lwetgi e wiye.

וְלָקַחְתָּ אֵת הָאַיִל הַשֵּׁנִי וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הָאָֽיִל׃

20 Yangʼ imno kendo ikaw rembe moko mi imien e it Harun ma korachwich kod it yawuote ma korachwich kod lith lwetgi mathuon ma korachwich kod lith tiendegi ma korachwich, to remo modongʼ to ikir e bath kendo mar misango moluoro.

וְשָׁחַטְתָּ אֶת־הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָֽתַתָּה עַל־תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל־תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל־בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת־הַדָּם עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִֽיב׃

21 Kaw remo moko mantie e kendo mar misango gi mor pwodhruok moko kendo kire kuom Harun gi lepe kendo kuom yawuote gi lepgi. Eka en gi yawuote gi lepgi nobed maler.

וְלָקַחְתָּ מִן־הַדָּם אֲשֶׁר עַֽל־הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַֽל־אַהֲרֹן וְעַל־בְּגָדָיו וְעַל־בָּנָיו וְעַל־בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּֽוֹ׃

22 “Kaw boche im, gi boche mag sembe gi boche mogawo jamb-ich gi boche moimo chuny gi nyiroke ariyo kod boche mogawogi kaachiel gi bam ma korachwich (ma e im miwalogo jodolo).

וְלָקַחְתָּ מִן־הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָֽאַלְיָה וְאֶת־הַחֵלֶב ׀ הַֽמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת ׀ שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין כִּי אֵיל מִלֻּאִים הֽוּא׃

23 Bende kaw achiel kuom makati ma ok oketie thowi moketi ei okapu e nyim Jehova Nyasaye gi kek molos gi mo kod chapat.

וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וְֽחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָֽה׃

24 Ketgi duto e lwet Harun gi yawuote kendo ofwagi e nyim Jehova Nyasaye kaka misango mifwayo.

וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָֽה׃

25 Bangʼe kawgi oko e lwetgi kendo iwangʼ-gi e kendo mar misango kaachiel gi misango miwangʼo pep kaka misango madum tik mangʼwe ngʼar ne Jehova Nyasaye, ma en misango miwangʼone Jehova Nyasaye gi mach.

וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל־הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי יְהֹוָה אִשֶּׁה הוּא לַיהֹוָֽה׃

26 Bangʼ ka isekawo agoko mar im mitimogo nyasi mar walo Harun, fwaye e nyim Jehova Nyasaye kaka misango mifwayo kendo mano nobed lemo ma kori.

וְלָקַחְתָּ אֶת־הֶֽחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְהָיָה לְךָ לְמָנָֽה׃

27 “Pwodh lemo mag im mane otimgo misango mar walo Harun kod yawuote ma gin agoko kaka misango mifwayo gi em mane ochiw.

וְקִדַּשְׁתָּ אֵת ׀ חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָֽיו׃

28 Magi ema nobed lemo ma Harun gi yawuote yudo kuom jo-Israel. En e chiwo ma jo-Israel nochiw ni Jehova Nyasaye kawuok e misengini mag lalruok.

וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחׇק־עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהֹוָֽה׃

29 “Lep Harun mopwodhi mag dolo nyaka dongʼ ni yawuote gi nyikwaye bangʼ thone mondo mi owirgi gi mo kiketogi kaka jodolo.

וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמׇשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא־בָם אֶת־יָדָֽם׃

30 Wuod Harun manoket kare kaka jadolo kendo ma nobi e Hemb Romo mondo oti tij dolo e Kama Ler norwak lewnigo kuom ndalo abiriyo.

שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּֽדֶשׁ׃

31 “Kaw im miwalogo ngʼato kiketo jadolo kendo ited ringe kama ler.

וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת־בְּשָׂרוֹ בְּמָקֹם קָדֹֽשׁ׃

32 Harun gi yawuote nyaka cham ring imno kaachiel gi makati manie okapu e dhoranga Hemb Romo.

וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת־בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵֽד׃

33 Nyaka gicham chiwogo mane otimnegigo pwodhruok kiwalogi kaka jodolo. To onge ngʼat machielo moyiene chamo chiemono nikech gin gik mopwodhi.

וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת־יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא־יֹאכַל כִּי־קֹדֶשׁ הֵֽם׃

34 To ka ringʼo kata makati mopwodhgigo odongʼ nyaka okinyi, to nyaka wangʼe. Ok owinjore chame nikech en gima ler.

וְֽאִם־יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי־קֹדֶשׁ הֽוּא׃

35 “Tim ne Harun kod yawuote gik moko duto masechiki, ka ikawo ndalo abiriyo mondo iwalgi kaka jodolo.

וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוִּיתִי אֹתָכָה שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָֽם׃

36 Kuom ndalogo odiechiengʼ ka odiechiengʼ nyaka itim misango mar golo richo gi rwath mondo pwodhgigo kuom richo, kamano inipwodh kendo mar misango, kiwire gi mo kendo iwalego ne tich Nyasaye.

וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם עַל־הַכִּפֻּרִים וְחִטֵּאתָ עַל־הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָֽשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃

37 Kuom ndalo abiriyo pwodh kendo mar misango kendo kete obed maler. Eka kendo mar misango biro bedo maler moloyo kendo gimoro amora morere kuome nobed maler.

שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל־הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קׇֽדָשִׁים כׇּל־הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּֽשׁ׃

38 “Gima nyaka ichiw e kendo mar misango pile ka pile ema: nyirombe ariyo mahikgi achiel achiel.

וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל־הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵֽי־שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִֽיד׃

39 Chiw achiel gokinyi to machielo godhiambo.

אֶת־הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּֽיִם׃

40 Chiw nyarombo mokwongono gi mogo mayom moromo gorogoro achiel gi nus moruw gi mo mobi e olemb zeituni moromo lita achiel, kendo ichiw divai moromo lita achiel kaka misango miolo piny

וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִיעִת הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָֽד׃

41 Chiw nyarombo machielo godhiambo kendo ichiwe kaachiel gi chiwo mar cham kod misango miolo piny mana kaka chiwo mokwongo, ma en misango madungʼ tik mangʼwe ngʼar, miwangʼo pep ne Jehova Nyasaye.

וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּֽעֲשֶׂה־לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָֽה׃

42 “Ne tienge duto, misango miwangʼo pep ni nyaka chiw ndalo duto e dhoranga Hemb Romo e nyim Jehova Nyasaye. Kanyo ema abiro romoe kodu kendo wuoyoe kodu;

עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹֽהֶל־מוֹעֵד לִפְנֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָֽׁם׃

43 bende kanyo ema abiro romoe gi jo-Israel, mi duongʼna nomi kanyo bed maler.

וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִֽי׃

44 “Kuom mano abiro puodho Hemb Romo gi kendo mar misango mondo obed maler kendo abiro puodho Harun gi yawuote mondo otina kaka jodolo.

וְקִדַּשְׁתִּי אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִֽי׃

45 Bangʼ mano abiro dak kod jo-Israel kendo abiro bedo Nyasachgi.

וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִֽים׃

46 Gibiro ngʼeyo ni an Jehova Nyasaye ma Nyasachgi ema ne agologi e piny Misri mondo omi adag kodgi. An e Jehova Nyasaye ma Nyasachgi.

וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשׇׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶֽם׃