2 Weche Mag Ndalo 24
1 Joash ne ja-higni abiriyo kane odoko ruoth kendo norito piny kuom higni piero angʼwen kodak Jerusalem. Min mare ne nyinge Zibia mane nyar Bersheba.
| בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע |
2 Joash notimo gima kare e nyim wangʼ Jehova Nyasaye e ndalo duto mane Jehoyada jadolo.
| ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן |
3 Jehoyada nogamone mon ariyo manonywologo yawuowi kod nyiri.
| וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות |
4 Bangʼ ndalo manok Joash noparo mondo olos hekalu mar Jehova Nyasaye.
| ויהי אחרי כן היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה |
5 Nochoko jonabi kod jo-Lawi kanyakla achiel kowachonegi niya, Dhiuru e miech Juda kendo usol pesa ma jo-Israel owinjore ogol higa ka higa mondo walosgo hekalu mar Nyasachu. Neuru ni utimo mano mapiyo. To jo-Lawi ne ok otimo mapiyo.
| ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים |
6 Omiyo ruoth noluongo Jehoyada jadolo maduongʼ mopenje niya, “Angʼo mosemoni oro jo-Lawi mondo osol osuru manoket gi Musa jatich Jehova Nyasaye kod jodong Israel kuom jo-Juda gi jo-Jerusalem mondo olosgo Hemb Romo?”
| ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד יהוה והקהל לישראל--לאהל העדות |
7 Koro yawuot Athalia dhako marachno noseketho hekalu mar Nyasaye kendo negitiyo ni Baal gi gik mopwodhi mag Nyasaye.
| כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים |
8 Bangʼe ruoth nogolo chik mondo olos sanduku, kendo okete e dhoranga hekalu mar Jehova Nyasaye.
| ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יהוה חוצה |
9 Noor wach mondo oland ne jo-Juda gi jo-Jerusalem ni mondo gikelne Jehova Nyasaye osuru mane Musa jatich Nyasaye ochiko jo-Israel e thim.
| ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד האלהים על ישראל--במדבר |
10 Jotelo kod ji duto nokelo pokgi gi mor ka giketogi e sandugno nyaka nopongʼ thich.
| וישמחו כל השרים וכל העם ויביאו וישליכו לארון עד לכלה |
11 E kinde ka kinde kane jo-Lawi okelo sanduku ne jotend ruoth kendo kane gineno ni pesa ne nitiere mangʼeny, to jagoro mar joka ruoth kod jatelo margi kod jatij jadolo maduongʼ ne jobiro mondo okaw sanduku kendo kane giseloko gik manie sanduku negidwoke kare. Kamano e kaka negitimo pile ka pile kendo negichoko pesa mangʼeny mokalo.
| ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב |
12 Ruoth kod Jehoyada nochiwo pesa ne jogo mane timo tich mane dwarore mar loso hekalu mar Jehova Nyasaye. Negindiko jogedo kod jopa bao kaachiel gi joma olony e tich nyinyo kod mula mondo olos hekalu mar Jehova Nyasaye.
| ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית יהוה |
13 Jogo mane rito tich ne ngʼiyo tich maber kendo tich nodhi maber e lwetgi. Negiloso hekalu mar Nyasaye kaluwore gi kaka nogere chon kendo negimedo sire mondo omed bedo motegno.
| ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו--ויאמצהו |
14 Kane gisetieko, negikelo pesa mane odongʼ ne ruoth kod Jehoyada mi negiloso gik moko mitiyogo e lemo ei hekalu mar Jehova Nyasaye kaka: gik mitiyogo e misango miwangʼo pep kaachiel gi dise to gi gik mamoko molos gi dhahabu kod fedha. Negitimo misengini miwangʼo pep mapile pile e hekalu mar Jehova Nyasaye kinde duto ka Jehoyada pod ngima.
| וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית יהוה תמיד כל ימי יהוידע |
15 Jehoyada koro noti kendo hike noniangʼ mine otho ka en ja-higni mia achiel gi piero adek.
| ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת--בן מאה ושלשים שנה במותו |
16 Ne oike e Dala Maduongʼ mar Daudi gi ruodhi nikech gigo mabeyo mane osetimo ni Nyasaye kod hekalu e Israel.
| ויקברהו בעיר דויד עם המלכים כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו |
17 Bangʼ tho Jehoyada, jotend jo-Juda nobiro mondo olim ruoth mi nowinjogi.
| ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם |
18 Negijwangʼo hekalu mar Jehova Nyasaye, ma Nyasach kweregi kendo negilamo sirni milamo mag Ashera kod nyiseche manono. Mirima nomako Nyasaye gi jo-Juda gi jo-Jerusalem nikech richogi.
| ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת |
19 Kata obedo ni Jehova Nyasaye nooronegi jonabi mondo odwokgi ire kendo osiemgi malit, to ne gidagi winjo.
| וישלח בהם נבאים להשיבם אל יהוה ויעידו בם ולא האזינו |
20 Eka Roho mar Nyasaye nolor kuom Zekaria wuod Jehoyada jadolo. Nochungʼ e nyim ji kowacho niya, “Nyasaye wacho kama: ‘Angʼo momiyo ok urito chike Jehova Nyasaye? Omiyo ok unuyud hawi nikech useweyo Jehova Nyasaye omiyo en bende oseweyou.’”
| ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו--כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם |
21 To ne giriwore ka gikwedo Zekaria mi negichiele kod kite e laru mar hekalu mar Jehova Nyasaye kaka ne ruoth omiyogi chik; mi notho.
| ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה |
22 Ruoth Joash ne ok oparo ngʼwono mane Jehoyada wuon Zekaria notimone, to nonego wuode mane otho kaywak niya, “Mad Jehova Nyasaye ne gima itimona kendo ochulni kuor.”
| ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש |
23 Kar chak higa, jolweny mag Aram nobiro monjo Joash, negimonjo Juda kod Jerusalem kendo neginego jotendgi duto kendo mwandu mane giyako ne giorone ruodhgi Damaski.
| ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק |
24 Kata obedo ni jolweny mag Aram ne nok moloyo, Jehova Nyasaye nochiwo jo-Juda e lwetgi mana ka gima ne gin jolweny mangʼeny. Nikech Juda noweyo luwo Jehova Nyasaye ma Nyasach kweregi kendo nongʼadne Joash bura.
| כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד--כי עזבו את יהוה אלהי אבותיהם ואת יואש עשו שפטים |
25 Kane jo-Aram osea ne giweyo ka gihinyo Joash malit. Eka jodonge noriworene nikech nek mane onegogo wuod Jehoyada jadolo mi neginege e kitandane. Omiyo notho kendo ne giike e Dala Maduongʼ mar Daudi to ok kar yiko ruodhi.
| ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים |
26 Jogo mane oriworene ne gin Zabad wuod Shimeath nyar Amon kod Jehozabad wuod Shimrith nyar Moab.
| ואלה המתקשרים עליו זבד בן שמעת העמונית ויהוזבד בן שמרית המואבית |
27 Weche mane ondiki kuom yawuote gi weche mane jonabi okoro kuome kaachiel gi kaka noloso hekalu mar Nyasaye ondiki e kitap weche mag ndalo mar ruodhi. Kendo Amazia wuode nobedo ruoth kare.
| ובניו ורב (ירב) המשא עליו ויסוד בית האלהים--הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו |
