1 Ruodhi 10
1 Kane ruoth madhako mar Sheba owinjo humb Solomon kod winjruok manie kinde gi nying Jehova Nyasaye, nobiro mondo oteme gi penjo matek.
| ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה--לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות |
2 Kane ochopo Jerusalem gi oganda maduongʼ, ngamia motingʼo gik mangʼwe ngʼar, dhahabu mogundho kod kite mabeyo ma nengogi tek nobiro ir Solomon kendo owuoyo kode kuom gik moko duto mane nitie e pache.
| ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה |
3 Solomon nodwoko penjone duto; nimar onge gima ne tek mane ruoth ok nyal lerone.
| ויגד לה שלמה את כל דבריה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה |
4 Kane ruoth madhako mar Sheba oneno rieko duto mag Solomon kod ode mar dak, manosegero,
| ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה |
5 gi chiemo mane ni e mesane, gi bet mar jodonge, gi rwakruok mar jotije mapogo chiemo, gi rwakruok mar jotije machiwo divai kod misango miwangʼo pep mane otimo e hekalu Jehova Nyasaye, dhoge nomoko.
| ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה בה עוד רוח |
6 Nowachone ruoth niya, “Kare humb timbeni kod riekoni mane awinjo e pinya awuon en adier.
| ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי--על דבריך ועל חכמתך |
7 To ne ok ayie gigo mane giwacho nyaka nabiro maneno gi wangʼa awuon. Adier kata mana nus wechego ne ok onyisa; kuom rieko gi mwandu iloyo weche ma asewinjo.
| ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי החצי הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי |
8 Mano kaka jogi mor manade! En mor manade ne jotendi mosiko kachungʼ e nyimi kendo winjo riekoni!
| אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך |
9 Pak odogne Jehova Nyasaye ma Nyasachi mosebedo mamor kodi moketi e kom loch mar Israel. Nikech hera mosiko mar Jehova Nyasaye ni jo-Israel oseketi ruoth mondo irit bura kendo ingʼade gadiera kod tim makare.”
| יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל--באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה |
10 Eka nomiyo ruoth dhahabu ma pekne romo kilo alufu angʼwen mia abich, gi gik mangʼeny mangʼwe ngʼar kaachiel gi kite ma nengogi tek. Ne ok ochak okel kendo gik mangʼeny mangʼwe ngʼar marom gi mago mane ruoth madhako mar Sheba nomiyo Ruoth Solomon.
| ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד--ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה |
11 Yiedhi mag Hiram nokelo dhahabu moa Ofir kendo negikelo koa kuro yiedhi madongo mag yiend almugo mangʼeny gi kite ma nengogi tek.
| וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד--ואבן יקרה |
12 Ruoth notiyo gi yiend almugo mondo olosgo sirni mag hekalu mar Jehova Nyasaye kod od ruoth kendo mondo olosgo thumbe nyatiti gi orutu ni jower. Nyaka chakre ndalono ok osekelie kata nenoe yiend almugo mangʼeny marom gi mago.
| ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה |
13 Ruoth Solomon nomiyo ruoth madhako mar Sheba gik moko duto mane chunye dwaro kendo mane okwayo, ewi gigo duto mane osemiye mag keno mar ruoth. Eka nowuok mi odok e pinye kaachiel gi jotije.
| והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה |
14 Pek dhahabu mane Solomon yudo higa ka higa ne nyalo romo kilo alufu piero ariyo gabich,
| ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות ששים ושש ככר זהב |
15 ka ok okwan osuru misolo kuom jo-ohala kod joyiedhi madongo mag ruodhi duto mag Arabia kod jotend piny.
| לבד מאנשי התרים ומסחר הרכלים וכל מלכי הערב ופחות הארץ |
16 Ruoth Solomon nochwogo kuodi madongo mia ariyo mag dhahabu kendo kuot ka kuot nochwog gi dhahabu ma pekne romo kilo adek gi nus.
| ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת |
17 Bende nochwogo okumbni matindo mia adek mobaw gi dhahabu, okumba ka okumba nobaw gi dhahabu ma pekne romo kilo ariyo. Magi duto ruoth noketo e ode manogero e Bungu mag Lebanon.
| ושלש מאות מגנים זהב שחוט--שלשת מנים זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון |
18 Eka ruoth noloso kom loch maduongʼ ma iye obaw gi lak liech kendo ngʼeye obaw gi dhahabu mopwodhi.
| ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז |
19 Kom duongʼno ne nigi raidhi mag kuonde minyono auchiel kendo yo kangʼeye ne nigi wich molworore. Bethene ariyo ne nigi bede miyienge bat, ka kido mar sibuor molosi ochungʼ e bath moro ka moro.
| שש מעלות לכסה וראש עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות |
20 Kido mar sibuoche apar gariyo nochungi e kuonde auchiel minyono kiidho kidhi e kom duongʼ ka moro ka moro ochungi e giko raidh auchiel koni gi koni. Onge pinyruoth moro amora manoseloso kom ruoth machalo kama.
| ושנים עשר אריים עמדים שם על שש המעלות--מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכות |
21 Kikombe duto mag Ruoth Solomon nolos gi dhahabu, kod gige ot duto mokonyorego e ode mane ni e Bungu mag Lebanon nolos gi dhahabu mopwodhi. Onge gima nolos gi fedha nikech fedha nokaw ni nengone yot e kinde Solomon.
| וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב בימי שלמה--למאומה |
22 Ruoth ne nigi yiedhi mangʼeny mag ohala e nam kaachiel gi yiedhi mag jo-Hiram. Dichiel bangʼ higni adek ka higni adek negidwogo ka gitingʼo dhahabu gi fedha gi leke liech gi ongʼeche kod bimbe.
| כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים |
23 Ruoth Solomon ne nigi mwandu mangʼeny kod rieko moloyo ruodhi mamoko duto mag piny.
| ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ--לעשר ולחכמה |
24 Pinje duto ne biro ir Solomon mondo oyud rieko mane Nyasaye oketo e chunye.
| וכל הארץ--מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו |
25 Higa ka higa ngʼato ka ngʼato manobiro nokelo mich kaka gik molos gi fedha kod dhahabu, kandho, gige lweny, gik mangʼwe ngʼar, farese kod punde.
| והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים--דבר שנה בשנה |
26 Solomon nongʼiewo geche mag lweny kod farese; ne en gi geche mag lweny alufu achiel mia angʼwen kod farese alufu apar gariyo mane oketo e mier madongo mag geche lweny to moko bende noketo Jerusalem kama nodake.
| ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם |
27 Ruoth nomiyo fedha obedo manwangʼo yot ka kidi akida Jerusalem kendo yiend sida ne ngʼeny mana ka yiend ngʼowu ma otwi e got.
| ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב |
28 Solomon nokelo farese koa Misri kod e piny miluongo ni Kue, johala mag ruoth nongʼiewogi e piny Kue.
| ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה--סחרי המלך יקחו מקוה במחיר |
29 Negingʼiewo gach lweny koa Misri e nengo mar kilo abiriyo mar fedha kendo Faras achiel e nengo maromo kilo ariyo mar fedha. Bende ne giusogi ni ruodhi duto mag jo-Hiti gi jo-Aram.
| ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ולמלכי ארם--בידם יצאו |
