1 Ruodhi 1
1 Kane Ruoth Daudi oseti kendo hike ne ngʼeny, kata ne oume gi lep nindo to ne ok onyal yudo liet.
| והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו |
2 Omiyo wasumbinige nowachone niya, “Yie iwe wadwar nyako matin ma pod ok oriwore gi dichwo mondo orit ruoth kendo otine, bende onyalo nindo e bath Ruoth mondo ruodhwa obed maliet.”
| ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך |
3 Eka negimanyo ei piny Israel duto nyako ma jaber mine giyudo Abishag nyar Shunam mine gikele ni ruoth.
| ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך |
4 Nyakono ne ber ahinya kendo norito ruoth kotiyone to kata kamano ruoth ne ok oriwore kode kaka dhako.
| והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה |
5 Koro Adonija ma min-gi niluongo ni Hagith noyiedhore mowacho niya, “Abiro bedo ruoth.” Omiyo noiko geche kod farese kod joidh farese piero abich mondo oring e nyime.
| ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו |
6 Wuon mare ne pok otale kata penje niya, “En angʼo momiyo itimo kamano?” Bende ne en gi chia kendo nonywole koluwo bangʼ Abisalom.
| ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום |
7 Adonija noloso gi Joab wuod Zeruya kod Abiathar jadolo mine gimiye lwedo.
| ויהיו דבריו--עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה |
8 To Zadok jadolo gi Benaya wuod Jehoyada gi Nathan janabi gi Shimei gi Rei gi jarit Daudi ne ok oriwore gi Adonija.
| וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד--לא היו עם אדניהו |
9 Eka Adonija nochiwo misengini mag rombe gi dhok kod nyiroye machwe ewi kidi mar Zoheleth machiegni gi En Rogel. Nogwelo owetene duto, ma yawuot ruoth kod jodong Juda duto,
| ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך |
10 to ne ok ogwelo Nathan janabi, Benaya jarit ruoth kata Solomon owadgi.
| ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו--לא קרא |
11 Eka Nathan nopenjo Bathsheba min Solomon niya, “Bende isewinjo ni Adonija wuod Hagith osedoko Ruoth ka Daudi ruodhwa ok ongʼeyo?
| ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע |
12 Omiyo koro we angʼadni rieko kaka inyalo konyo ngimani kod ngima Solomon wuodi.”
| ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה |
13 Dhi ir Ruoth Daudi kendo penje niya, “Ruodha, donge nisingorina an jatichni kiwacho ni, ‘Adier Solomon wuodi biro bedo ruoth bangʼa kendo obiro bedo e kom duongʼ mara? Ka en kamano, to ere kaka koro Adonija osebedo ruoth?’
| לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו |
14 Kapod in kanyo iwuoyo gi ruoth, abiro donjo kanyo kendo siro weche duto misewacho.”
| הנה עודך מדברת שם--עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך |
15 Omiyo Bathsheba nodhi neno ruoth makoro hike ne ngʼeny e agola mare mar nindo kama Abishag nyar Shunam ne rite.
| ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך |
16 Bathsheba nokulore piny mi ogoyo chonge e nyim ruoth. Ruoth nopenje niya, “En angʼo midwaro?”
| ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך |
17 En to nowacho niya, “Ruodha, in iwuon ema ne isingorina an jatichni e nying Jehova Nyasaye Nyasachi ni, ‘Solomon wuodi enobed ruoth bangʼa kendo enobed e kom duongʼ mara.’
| ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי |
18 To koro Adonija osebedo ruoth, kendo in, ruodha ok ingʼeyo.
| ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת |
19 Osetimo misengini mathoth mag dhok gi nyiroye machwe gi rombe kendo oseluongo yawuot ruoth duto gi Abiathar jadolo gi jatend jolweny to ok oseluongo Solomon jatichni.
| ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא |
20 Ruodha, jo-Israel duto ngʼiyi mondo gingʼe kuomini en ngʼa mabiro bedo e kom duongʼ ruodha bangʼe.
| ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם--מי ישב על כסא אדני המלך אחריו |
21 Ka ok kamano, to ka ruodha osenindo gi kwerene, to an gi wuoda Solomon ibiro kaw kaka joketho.”
| והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה--חטאים |
22 Kapod nowuoyo gi ruoth, Nathan janabi nochopo.
| והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא |
23 Kendo neginyiso ruoth niya, “Nathan janabi ni ka.” Kuom mano nodhi e nyim ruoth mi okulore piny auma.
| ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה |
24 Nathan nowachone niya, “Bende in ruodha isechiko ni Adonija biro bedo ruoth bangʼi kendo ni obiro bedo e kom duongʼ?
| ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי |
25 Kawuono osedhi mi ochiwo misengini mathoth mag dhok gi nyiroye machwe kod rombe. Oseluongo yawuot ruoth duto gi jotend lweny kod Abiathar jadolo. E seche ma wawuoyoeni koro gichiemo kendo gimetho kode bende giwacho kama, ‘Ruoth Adonija mondo odag amingʼa!’
| כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו |
26 To an jatichni gi Zadok jadolo gi Benaya wuod Jehoyada gi jatichni Solomon ne ok ogwelo.
| ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך--לא קרא |
27 Bende ma dibed gimoro malingʼ-lingʼ ma ruodha osetimo ka ok onyiso jotichne ngʼama onego bed e kom loch mar ruodha bangʼe?”
| אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך (עבדך) מי ישב על כסא אדני המלך אחריו |
28 Eka Ruoth Daudi nowacho niya, “Luongna Bathsheba.” Kuom mano nobiro mochungʼ e nyime.
| ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך |
29 Bangʼ mano ruoth nokwongʼore kowacho niya, “Adier akwongʼora gi nying Jehova Nyasaye mangima ma oseresa e chandruok duto,
| וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה |
30 ni kawuono abiro timo gima ne akwongʼorani gi nying Jehova Nyasaye, Nyasach Israel ni anatim: Kamano Solomon wuodi biro bedo ruoth bangʼa kendo obiro bedo e kom lochna.”
| כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה |
31 Eka Bathsheba nokulore piny auma nyaka e lowo ka ogoyo chonge piny e nyim ruoth kowacho niya, “Mad ruodha Daudi Jaloch dag amingʼa!”
| ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר--יחי אדני המלך דוד לעלם |
32 Ruoth Daudi nowacho niya, “Luonguru Zadok jadolo gi Nathan janabi kod Benaya wuod Jehoyada.” Kane gibiro e nyim ruoth,
| ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך |
33 nowachonegi niya, “Kauru jotich ruoth kodu kendo keturu Solomon wuoda e punda awuon kendo tereuru Gihon.
| ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון |
34 Kanyo ema inyis Zadok jadolo gi Nathan janabi ni gibiro wire obed Ruoth ewi Israel duto. Gouru atungʼ turumbete kukok ni, ‘Ruoth Solomon obed mangima amingʼa!’
| ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך--על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה |
35 Eka unudhi kode kendo enobi mi obedi e kom lochna mondo olochi kara. Asekete jatelo kuom jo-Israel kod jo-Juda.”
| ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה |
36 Benaya wuod Jehoyada nodwoko ruoth niya, “Amin! Mad Jehova Nyasaye, Nyasach ruodha ma jaloch otime kamano.
| ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך |
37 Kaka Jehova Nyasaye ne nigi ruodha ma jaloch, mad obed gi Solomon koketo lochne obedo maduongʼ moloyo loch ruodha Daudi Jaloch!”
| כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי (יהיה) עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד |
38 Omiyo Zadok jadolo gi Nathan janabi gi Benaya wuod Jehoyada ja-Kereth kod jo-Peleth nodhi mi oketo Solomon e punda Daudi ruoth mi gikowe nyaka Gihon.
| וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון |
39 Zadok jadolo nokawo tungʼ mar mo e Hema Maler mi nowiro Solomon. Eka negigoyo turumbete kendo ji duto nogoyo koko niya, “Ruoth Solomon mondo odag amingʼa!”
| ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה |
40 Kendo ji duto nowuotho kaluwo bangʼe ka gigoyo asili kendo gimor mathoth mi piny noyiengni.
| ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם |
41 Adonija gi welo duto mane ni kode nowinjo kokono kane gitieko nyasigi. Kane giwinjo ywak mar turumbete Joab nopenjo niya, “Tiend koko magore e dalano to en angʼo?”
| וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה |
42 To kane pod owuoyo kamano, Jonathan wuod Abiathar jadolo nochopo. Adonija nowachone niya, “Donji, ngʼat mowinjore kaka in nyaka bed ni okelo wach maber.”
| עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר |
43 Jonathan nodwoke niya, “Ok kamano ngangʼ! Ruodhwa Daudi oseketo Solomon ruoth.
| ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה |
44 Ruoth oseoro Zadok jadolo, Nathan janabi, Benaya wuod Jehoyada, gi jo-Kereth kod jo-Peleth mi gikete obedo e punda ruoth,
| וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך |
45 kendo Zadok jadolo kod Nathan janabi osewire obedo ruoth e Gihon. Ka gia kanyo gisebedo ka gigoyo koko kendo dala duto mor. Mano e koko ma uwinjo.
| וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם |
46 Moloyo mano, Solomon osebedo e kome mar ruoth.
| וגם ישב שלמה על כסא המלוכה |
47 Bende jodong ruoth duto osebiro mondo opwo ruodhwa Daudi kagiwacho ni, ‘Mad Nyasachi ket nying Solomon bed gi huma moloyo mari kendo kom ruodhe dok maduongʼ moloyo mari!’ Kendo ruoth nokulore e kitandane kamiye duongʼ
| וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך (אלהים) את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב |
48 kowacho ni, ‘Pak obed ne Jehova Nyasaye, ma Nyasach Israel mosemiyo wangʼa oneno ngʼama okawo lochna kawuono.’”
| וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי--ועיני ראות |
49 Gikanyono wend Adonija duto nochungʼ malo gi bwok kendo ne gike.
| ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו |
50 Luoro nomako Adonija nikech Solomon, omiyo nodhi momako tunge mag kendo mar misango.
| ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח |
51 Eka Solomon nonyisi niya, “Adonija oluoro ruoth Solomon kendo omako tunge mag kendo mar misango. Owacho ni, ‘Ruoth Solomon mondo okwongʼrena kawuono ni ok enoneg jatichne gi ligangla.’”
| ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב |
52 Solomon to nodwoko niya, “Ka timbene onyisore ni en ngʼat makare kata mana yie wiye ok enolwar e lowo; to ka richo oyudi kuome to enotho.”
| ויאמר שלמה--אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת |
53 Eka Ruoth Solomon nooro ji mi gikele koa e kendo mar misango. Adonija nobiro mokulore piny e nyim Ruoth Solomon kendo Solomon nowachone niya, “Dhi dalani.”
| וישלח המלך שלמה ויורדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך |
