1 Weche Mag Ndalo 18
1 E kinde moko, Daudi noloyo jo-Filistia ma gibedo e bwo lochne kendo nokawo Gath to gi mier matindo molwore koa kuom jo-Filistia.
| ויהי אחרי כן ויך דויד את פלשתים ויכניעם ויקח את גת ובנתיה מיד פלשתים |
2 Daudi noloyo jo-Moab bende kendo negibedo e bwo lochne kendo negigolone osuru.
| ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה |
3 Bende Daudi nokedo gi Hadadezer ma ruodh Zoba nyaka ochopo Hamath kane odhi mondo ogur lochne e dho Aora Yufrate.
| ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת |
4 Daudi nomako geche lweny alufu achiel gi joidh farese alufu abiriyo, to gi jolweny mawuotho gi tiendgi alufu piero ariyo. Nongʼado odond farese duto makmana farese mia achiel kuomgi ema noweyo.
| וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב |
5 Kane jo-Aram moa Damaski obiro konyo Hadadezer ruodh Zoba, Daudi nonego ji alufu piero ariyo gariyo kuomgi.
| ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש |
6 Noketo kambi mag jolwenje e dala maduongʼ mar Damaski e piny jo-Aram kendo jo-Aram nobedo e bwo lochne kendo negikelone osuru. Jehova Nyasaye nomiyo Daudi olocho kamoro amora mane odhiye.
| וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך |
7 Daudi nokawo kuodi molos gi dhahabu mane otingʼ gi jotend lweny mag Hadadezer mi okelogi Jerusalem.
| ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם |
8 Chakre Teba kod Kun, mane gin miech Hadadezer, Daudi nokawo mula mangʼeny, mane Solomon olosogo gima iluongo ni Nam mar mula gi sirni, to gi gik mopogore opogore molos gi mula.
| ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת |
9 Kane Tou ruodh Hamath nowinjo ni Daudi noloyo jolweny duto mag Hadadezer ruodh Zoba,
| וישמע תעו מלך חמת כי הכה דויד את כל חיל הדדעזר מלך צובה |
10 nooro wuode Hadoram ir Ruoth Daudi mondo oterne omose kendo opake kuom locho e kedo kod Hadadezer mane osebedo kakedo gi Tou. Hadoram nokelo gik mopogore opogore ma olos gi dhahabu gi fedha kod mula.
| וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול (לשאל) לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו--כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף--ונחשת |
11 Ruoth Daudi nochiwo gigi ne Jehova Nyasaye, mana kaka ne osetimo gi fedha kod dhahabu manokawo kuom ogendini duto: jo-Edom kod jo-Moab, jo-Amon kod jo-Filistia to gi jo-Amalek.
| גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים--מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק |
12 Abishai wuod Zeruya nonego jo-Edom alufu apar gaboro e Holo mar Chumbi.
| ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף |
13 Nogero kar kambi jolweny ei Edom kendo jo-Edom nobedo e bwo loch Daudi. Jehova Nyasaye nomiyo Daudi olocho kamoro amora mane odhiye.
| וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך |
14 Daudi nobedo ruodh jo-Israel duto kotimo maber kendo makare ni joge duto.
| וימלך דויד על כל ישראל ויהי עשה משפט וצדקה--לכל עמו |
15 Joab ma wuod Zeruya ne jatend jolweny, to Jehoshafat wuod Ahilud ne jachan weche,
| ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר |
16 Zadok wuod Ahitub kod Abimelek wuod Abiathar to ne jodolo, Shavsha ne jagoro;
| וצדוק בן אחיטוב ואבימלך בן אביתר כהנים ושושא סופר |
17 Benaya wuod Jehoyada to ne jatend joka Kereth kod joka Peleth, to yawuot Daudi to ne gin jotelo madongo makonyo ruoth.
| ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דויד הראשנים ליד המלך |
