< Højsangen 2 >

1 Jeg er Sarons Rose, Dalenes Lilje
אני חבצלת השרון שושנת העמקים
2 Som en Lilje midt iblandt Torne er min Veninde blandt Piger.
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
3 Som et Æbletræ blandt Skovens Træer er min Ven blandt unge Mænd. I hans Skygge har jeg Lyst til at sidde, hans Frugt er sød for min Gane.
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי
4 Til en Vinhal bragte han mig, hvor Mærket over mig er Kærlighed.
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה
5 Styrk mig med Rosinkager, kvæg mig med Æbler, thi jeg er syg af Kærlighed.
סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני
6 Hans venstre er under mit Hoved, hans højre tager mig i Favn.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
7 Jeg besværger eder, Jerusalems Døtre, ved Gazeller og Markens Hjorte: Gør ikke Kærligheden Uro, væk den ikke, før den ønsker det selv!
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ
8 Hør! Der er min Ven! Ja se, der kommer han i Løb over Bjergene, i Spring over Højene.
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות
9 Min Ven er som en Gazel, han er som den unge Hjort. Se, nu står han alt bag vor Mur. Han ser gennem Vinduet, kigger gennem Gitteret.
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
10 Min Ven stemmer i og siger så til mig: Stå op, min Veninde, du fagre, kom!
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך
11 Thi nu er Vinteren omme, Regntiden svandt, for hen,
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו
12 Blomster ses i Landet, Sangens Tid er kommet, Turtelduens Kurren høres i vort Land;
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו
13 Figentræets Småfrugter svulmer, Vinstokken blomstrer, udspreder Duft. Stå op, min Veninde, du fagre, kom,
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך
14 min Due i Fjeldets Kløfter, i Bjergvæggens Skjul! Lad mig skue din Skikkelse, høre din Røst, thi sød er din Røst og din Skikkelse yndig.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה
15 Fang os de Ræve, de Ræve små, som hærger Vinen, vor blomstrende Vin!
אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר
16 Min Ven er min, og jeg er hans, som vogter blandt Liljer;
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים
17 til Dagen svales og Skyggerne længes, kom hid, min Ven, og vær som Gazellen, som den unge Hjort på duftende Bjerge!
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר

< Højsangen 2 >