Romerne 6
1 Hvad skulle vi da sige? skulde vi blive ved i Synden, for at Nåden kunde blive desto større?
| אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃ |
2 Det være langt fra! Vi, som jo ere døde fra Synden, hvorledes skulle vi endnu leve i den?
| חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃ |
3 Eller vide I ikke, at vi, så mange som bleve døbte til Kristus Jesus, bleve døbte til hans Død?
| או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ |
4 Vi bleve altså begravne med ham ved Dåben til Døden, for at, ligesom Kristus blev oprejst fra de døde ved Faderens Herlighed, således også vi skulle vandre i et nyt Levned.
| לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ |
5 Thi ere vi blevne sammenvoksede med ham ved hans Døds Afbillede, skulle vi dog også være det ved hans Opstandelses,
| כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ |
6 idet vi erkende dette, at vort gamle Menneske blev korsfæstet med ham, for at Syndens Legeme skulde blive til intet, for at vi ikke mere skulde tjene Synden.
| באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ |
7 Thi den, som er død, er retfærdiggjort fra Synden.
| כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃ |
8 Men dersom vi ere døde med Kristus, da tro vi, at vi også skulle leve med ham,
| והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ |
9 efterdi vi vide, at Kristus, efter at være oprejst fra de døde, ikke mere dør; Døden hersker ikke mere over ham.
| באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ |
10 Thi det, han døde, døde han een Gang fra Synden; men det, han lever, lever han for Gud.
| כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ |
11 Således skulle også I anse eder selv for døde fra Synden, men levende for Gud i Kristus Jesus.
| וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃ |
12 Så lad da ikke Synden herske i eders dødelige Legeme, så I lyde dets Begæringer;
| אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ |
13 fremstiller ej heller eders Lemmer for Synden som Uretfærdigheds Våben; men fremstiller eder selv for Gud som sådanne, der fra døde ere blevne levende, og eders Lemmer som Retfærdigheds Våben for Gud.
| גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃ |
14 Thi Synd skal ikke herske over eder I ere jo ikke under Lov, men under Nåde.
15 Hvad da? skulde vi Synde, fordi vi ikke ere under Lov, men under Nåde? Det være langt fra!
| ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד חלילה׃ |
16 Vide I ikke, at når I fremstille eder for en som Tjenere til Lydighed, så ere I hans Tjenere, hvem I lyde, enten Syndens til Død, eller Lydighedens til Retfærdighed?
| הלא ידעתם כי לאשר תתנו את נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו לו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה׃ |
17 Men Gud ske Tak, fordi I have været Syndens Tjenere, men bleve af Hjertet lydige imod den Læreform, til hvilken I bleve overgivne.
| אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם אל תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃ |
18 Og frigjorde fra Synden bleve I Retfærdighedens Tjenere.
| שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃ |
19 Jeg taler på menneskelig Vis på Grund af eders Køds Skrøbelighed. Ligesom I nemlig fremstillede eders Lemmer som Tjenere for Urenheden og Lovløsheden til Lovløshed, således fremstiller nu eders Lemmer som Tjenere for Retfærdigheden, til Helliggørelse!
| כדרך בני אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃ |
20 Thi da I vare Syndens Tjenere, vare I frie over for Retfærdigheden.
| כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה׃ |
21 Hvad for Frugt havde I da dengang? Ting, ved hvilke I nu skamme eder; Enden derpå er jo Død.
| ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃ |
