Salme 73
1 (En Salme af Asaf.) Visselig, god er Gud mod Israel; mod dem, der er rene af Hjertet!
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב |
2 Mine Fødder var nær ved at snuble, mine Skridt var lige ved at glide;
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי |
3 thi over Dårerne græmmed jeg mig, jeg så, at det gik de gudløse vel;
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה |
4 thi de kender ikke til Kvaler, deres Livskraft er frisk og sund;
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם |
5 de kender ikke til menneskelig Nød, de plages ikke som andre.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו |
6 Derfor har de Hovmod til Halssmykke, Vold er Kappen, de svøber sig i.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו |
7 Deres Brøde udgår af deres Indre, Hjertets Tanker bryder igennem.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב |
8 I det dybe taler de ondt, i det høje fører de Urettens Tale,
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו |
9 de løfter Munden mod Himlen, Tungen farer om på Jorden.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ |
10 Derfor vender mit Folk sig hid og drikker Vand i fulde Drag.
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו |
11 De siger: "Hvor skulde Gud vel vide det, skulde den Højeste kende dertil?"
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון |
12 Se, det er de gudløses kår, altid i Tryghed, voksende Velstand!
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל |
13 Forgæves holdt jeg mit Hjerte rent og tvætted mine Hænder i Uskyld,
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי |
14 jeg plagedes Dagen igennem, blev revset på ny hver Morgen!
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים |
15 Men jeg tænkte: "Taler jeg så, se, da er jeg troløs imod dine Sønners Slægt."
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי |
16 Så grundede jeg på at forstå det, møjsommeligt var det i mine Øjne,
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני |
17 Til jeg kom ind i Guds Helligdomme, skønned, hvordan deres Endeligt bliver:
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם |
18 Du sætter dem jo på glatte Steder, i Undergang styrter du dem.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות |
19 Hvor brat de dog lægges øde, går under, det ender med Rædsel!
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות |
20 De er som en Drøm, når man vågner, man vågner og regner sit Syn for intet.
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה |
21 Så længe mit Hjerte var bittert og det nagede i mine Nyrer,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן |
22 var jeg et Dyr og fattede intet, jeg var for dig som Kvæg.
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך |
23 Dog bliver jeg altid hos dig, du holder mig fast om min højre;
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני |
24 du leder mig med dit Råd og tager mig siden bort i Herlighed.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני |
25 Hvem har jeg i Himlen? Og har jeg blot dig, da attrår jeg intet på Jorden!
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ |
26 Lad kun mit Kød og mit Hjerte vansmægte, Gud er mit Hjertes Klippe, min Del for evigt.
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם |
27 Thi de, der fjerner sig fra dig, går under, - du udsletter hver, som er dig utro.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך |
28 Men at leve Gud nær er min Lykke, min Lid har jeg sat til den Herre HERREN, at jeg kan vidne om alle dine Gerninger.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך |
