Salme 55
1 (Til sangmesteren. Med strengespil. En maskil af David.) Lyt, o Gud, til min Bøn, skjul dig ej for min tryglen,
| למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃ |
2 lå mig Øre og svar mig, jeg vånder mig i Klage,
| הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃ |
3 jeg stønner ved Fjendernes Råb og de gudløses Skrig; thi Ulykke vælter de over mig, forfølger mig grumt;
| מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃ |
4 Hjertet er angst i mit Bryst, Dødens Rædsler er faldet over mig.
| לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃ |
5 Frygt og Angst falder på mig, Gru er over mig.
| יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃ |
6 Jeg siger: Ak, havde jeg Vinger som Duen, da fløj jeg i Ly,
| ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃ |
7 ja, langt bort vilde jeg fly og blive i Ørkenen. (Sela)
| הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃ |
8 Da søgte jeg skyndsomt Tilflugt for rivende Storm og Uvejr.
| אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃ |
9 Herre, forvir og split deres Tungemål! Thi Vold og Ufred ser jeg i Byen;
| בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃ |
10 de går Rundgang Dag og Nat på dens Mure;
| יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃ |
11 Ulykke, Kvide og Vanheld råder derinde, Voldsfærd og Svig viger aldrig bort fra dens Torve.
| הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃ |
12 Det var ikke en Fjende, som hånede mig - det kunde bæres; min uven ydmygede mig ej - ham kunde jeg undgå;
| כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃ |
13 men du, en Mand af min Stand, en Ven og fortrolig,
| ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃ |
14 og det skønt vi delte Samværets Sødme, vandrede endrægtelig i Guds Hus.
| אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃ |
15 Over dem komme Død, lad dem levende synke i Dødsriget! Thi der er Ondskab i deres Bolig, i deres Indre! (Sheol h7585)
| ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃ (Sheol h7585) |
16 Jeg, jeg råber til Gud, og HERREN vil frelse mig.
| אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃ |
17 Jeg klager og stønner ved Kvæld, ved Gry og ved Middag; min Røst vil han høre
| ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃ |
18 og udfri min Sjæl i Fred, så de ikke kan komme mig nær; thi mange er de imod mig.
| פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃ |
19 Gud, som troner fra Fortids Dage, vil høre og ydmyge dem. (Sela) Thi der er ingen Forandring hos dem, og de frygter ikke for Gud.
| ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃ |
20 På Venner lagde han Hånd og brød sin Pagt.
| שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃ |
21 Glattere end Smør er hans Mund, men Hjertet vil Krig, blødere end Olie hans Ord, skønt dragne Sværd.
| חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃ |
22 Kast din Byrde på HERREN, så sørger han for dig, den retfærdige lader han ikke i Evighed rokkes.
| השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃ |
23 Og du, o Gud, nedstyrt dem i Gravens Dyb! Ej skal blodstænkte, svigefulde Mænd nå Hælvten af deres Dage. Men jeg, jeg stoler på dig!
| ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃ |
