Salme 44
1 (Til sangmesteren. Af Koras sønner. En maskil.) Gud, vi har hørt det med egne ører, vore Fædre har fortalt os derom; du øved en Dåd i deres Dage, i Fortids Dage med din Hånd;
| למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ |
2 Folk drev du bort, men plantede hine, Folkeslag knuste du, men dem lod du brede sig;
| אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ |
3 thi de fik ej Landet i Eje med Sværdet, det var ej deres Arm, der gav dem Sejr, men det var din højre, din Arm og dit Ansigts Lys, thi du havde dem kær.
| כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ |
4 Du, du er min Konge, min Gud, som sender Jakob Sejr.
| אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ |
5 Ved dig nedstøder vi Fjenden, Modstanderne træder vi ned i dit Navn;
| בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ |
6 thi ej på min Bue stoler jeg, mit Sværd kan ikke give mig Sejr;
| כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ |
7 men du gav os Sejr over Fjenden, du lod vore Avindsmænd blive til Skamme.
| כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ |
8 Vi roser os altid af Gud, dit Navn vil vi love for evigt. (Sela)
| באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ |
9 Dog har du forstødt os, gjort os til Spot, du drager ej med vore Hære;
| אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ |
10 du lader os vige for Fjenden, vore Avindsmænd tager sig Bytte;
| תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ |
11 du har givet os hen som Slagtekvæg, og strøet os ud mellem Folkene,
| תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ |
12 dit Folk har du solgt til Spotpris, vandt ikke Rigdom ved Salget.
| תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ |
13 Til Hån for Naboer gør du os, til Spot og Spe for Grander,
| תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ |
14 du gør os til Mundheld blandt Folkene, lader Folkeslagene ryste på Hovedet ad os.
| תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ |
15 Min Skændsel er mig altid i Tanke, og Skam bedækker mit Åsyn
| כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ |
16 for spottende, hånende Tale, for Fjendens og den hævngerriges Blikke.
| מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ |
17 Alt det kom over os, skønt vi glemte dig ikke, sveg ikke heller din Pagt!
| כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ |
18 Vort Hjerte veg ikke fra dig, vore Skridt forlod ej din Vej.
| לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ |
19 Dog knuste du os, hvor Sjakalerne bor, og indhylled os i Mørke.
| כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ |
20 Havde vi glemt vor Guds Navn, bredt Hænderne ud mod en fremmed Gud,
| אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ |
21 vilde Gud ej opspore det? Han kender jo Hjerternes Løn dom
| הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ |
22 nej, for din Skyld dræbes vi Dagen lang og regnes som Slagtekvæg!
| כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ |
23 Vågn op, hvi sover du, Herre? Bliv vågen, forstød ej for stedse!
| עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ |
24 Hvorfor vil du skjule dit Åsyn, glemme vor Nød og Trængsel?
| למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ |
25 Thi vor Sjæl ligger bøjet i Støvet, vort Legeme klæber ved Jorden.
| כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ |
26 Stå op og kom os til Hjælp, forløs os for din Miskundheds Skyld!
| קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ |
