Salme 35
1 (Af David.) HERRE, træt med dem, der trætter med mig, strid imod dem, der strider mod mig,
| לדוד ריבה יהוה את-יריבי לחם את-לחמי |
2 grib dit Skjold og dit Værge, rejs dig og hjælp mig,
| החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי |
3 tag Spyd og Økse frem mod dem, der forfølger mig, sig til min Sjæl: "Jeg er din Frelse!"
| והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני |
4 Lad dem beskæmmes og blues, som vil mig til Livs, og de, der ønsker mig ondt, lad dem rødmende vige,
| יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו--חשבי רעתי |
5 de blive som Avner for Vinden, og HERRENs Engel nedstøde dem,
| יהיו כמץ לפני-רוח ומלאך יהוה דוחה |
6 deres Vej blive mørk og glat, og HERRENs Engel forfølge dem!
| יהי-דרכם חשך וחלקלקת ומלאך יהוה רדפם |
7 Thi uden Grund har de sat deres Garn for mig, gravet min Sjæl en Grav.
| כי-חנם טמנו-לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי |
8 Lad Undergang uventet ramme ham, lad Garnet, han satte, hilde ham selv, lad ham falde i Graven.
| תבואהו שואה לא-ידע ורשתו אשר-טמן תלכדו בשואה יפל-בה |
9 Min Sjæl skal juble i HERREN, glædes ved hans Frelse,
| ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו |
10 alle mine Ledemod sige: "HERRE, hvo er som du, du, som frelser den arme fra hans Overmand, den arme og fattige fra Røveren!"
| כל עצמותי תאמרנה-- יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו |
11 Falske Vidner står frem, de spørger mig om, hvad jeg ej kender til;
| יקומון עדי חמס אשר לא-ידעתי ישאלוני |
12 de lønner mig godt med ondt, min Sjæl er forladt.
| ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי |
13 Da de var syge, gik jeg i Sæk, med Faste spæged jeg mig, jeg bad med sænket Hoved,
| ואני בחלותם לבושי שק-- עניתי בצום נפשי ותפלתי על-חיקי תשוב |
14 som var det en Ven eller Broder; jeg gik, som sørged jeg over min Moder, knuget af Sorg.
| כרע-כאח לי התהלכתי כאבל-אם קדר שחותי |
15 Men nu jeg vakler, glæder de sig, de stimler sammen, Uslinger, fremmede for mig, stimler sammen imod mig, håner mig uden Ophør;
| ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא-דמו |
16 for min Venlighed dænger de mig med Hån, de skærer Tænder imod mig.
| בחנפי לעגי מעוג-- חרק עלי שנימו |
17 Herre, hvor længe vil du se til? Frels dog min Sjæl fra deres Brøl, min eneste fra Løver.
| אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי |
18 Jeg vil takke dig i en stor Forsamling, love dig blandt mange Folk.
| אודך בקהל רב בעם עצום אהללך |
19 Lad ej dem, som med Urette er mine Fjender, glæde sig over mig, lad ej dem, som hader mig uden Grund, sende spotske Blikke!
| אל-ישמחו-לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו-עין |
20 Thi de taler ej Fred mod de stille i Landet udtænker de Svig;
| כי לא שלום ידברו ועל רגעי-ארץ--דברי מרמות יחשבון |
21 de spærrer Munden op imod mig og siger: "Ha, ha! Vi så det med egne Øjne!"
| וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עיננו |
22 Du så det, HERRE, vær ikke tavs, Herre, hold dig ej borte fra mig;
| ראיתה יהוה אל-תחרש אדני אל-תרחק ממני |
23 rejs dig, vågn op for min Ret, for min Sag, min Gud og Herre,
| העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי |
24 døm mig efter din Retfærd HERRE, min Gud, lad dem ikke glæde sig over mig
| שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל-ישמחו-לי |
25 Og sige i Hjertet: "Ha! som vi ønsked!" lad dem ikke sige: "Vi slugte ham!"
| אל-יאמרו בלבם האח נפשנו אל-יאמרו בלענוהו |
26 Til Skam og Skændsel blive enhver, hvem min Ulykke glæder; lad dem, der hovmoder sig over mig, hyldes i Spot og Spe.
| יבשו ויחפרו יחדו-- שמחי רעתי ילבשו-בשת וכלמה-- המגדילים עלי |
27 Men de, der vil min Ret, lad dem juble og glæde sig, stadigen sige: "Lovet være HERREN, som under sin Tjener Fred!"
| ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו |
28 Min Tunge skal forkynde din Retfærd, Dagen igennem din Pris.
| ולשוני תהגה צדקך כל-היום תהלתך |
