Salme 22
1 (Til sangmesteren. Efter "morgenrødens hind". En salme af David.) Min Gud, min Gud, hvorfor har du forladt mig? Mit Skrig til Trods er Frelsen mig fjern.
| למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ |
2 Min Gud, jeg råber om Dagen, du svarer ikke, om Natten, men finder ej Hvile.
| אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ |
3 Og dog er du den hellige, som troner på Israels Lovsange.
| ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ |
4 På dig forlod vore Fædre sig, forlod sig, og du friede dem;
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ |
5 de råbte til dig og frelstes, forlod sig på dig og blev ikke til Skamme.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ |
6 Men jeg er en Orm og ikke en Mand, til Spot for Mennesker, Folk til Spe;
| ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ |
7 alle, der ser mig, håner mig, vrænger Mund og ryster på Hovedet:
| כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ |
8 "Han har væltet sin Sag på HERREN; han fri ham og frelse ham, han har jo Velbehag i ham."
| גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ |
9 Ja, du drog mig af Moders Liv, lod mig hvile trygt ved min Moders Bryst;
| כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ |
10 på dig blev jeg kastet fra Moders Skød, fra Moders Liv var du min Gud.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ |
11 Vær mig ikke fjern, thi Trængslen er nær, og ingen er der, som hjælper!
| אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ |
12 Stærke Tyre står omkring mig, Basans vældige omringer mig,
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ |
13 spiler Gabet op imod mig som rovgridske, brølende Løver.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ |
14 Jeg er som Vand, der er udgydt, alle mine Knogler skilles, mit Hjerte er blevet som Voks, det smelter i Livet på mig;
| כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ |
15 min Gane er tør som et Potteskår til Gummerne klæber min Tunge, du lægger mig ned i Dødens Støv.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ |
16 Thi Hunde står omkring mig, onde i Flok omringer mig, de har gennemboret mine Hænder og Fødder,
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ |
17 jeg kan tælle alle mine Ben; med Skadefryd ser de på mig.
| אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ |
18 Mine Klæder deler de mellem sig, om Kjortelen kaster de Lod.
| יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ |
19 Men du, o HERRE, vær ikke fjern, min Redning, il mig til Hjælp!
| ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ |
20 Udfri min Sjæl fra Sværdet, min eneste af Hundes Vold!
| הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ |
21 Frels mig fra Løvens Gab, fra Vildoksens Horn! Du har bønhørt mig.
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ |
22 Dit Navn vil jeg kundgøre for mine Brødre, prise dig midt i Forsamlingen:
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ |
23 "I, som frygter HERREN, pris ham, ær ham; al Jakobs Æt, bæv for ham, al Israels Æt!
| יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ |
24 Thi han foragtede ikke, forsmåede ikke den armes Råb, skjulte ikke sit Åsyn for ham, men hørte, da han råbte til ham!"
| כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ |
25 Jeg vil synge din Pris i en stor Forsamling, indfri mine Løfter iblandt de fromme;
| מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ |
26 de ydmyge skal spise og mættes; hvo HERREN søger, skal prise ham; deres Hjerte leve for evigt!
| יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ |
27 Den vide Jord skal mærke sig det og omvende sig til HERREN, og alle Folkenes Slægter skal tilbede for hans Åsyn;
| יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ |
28 thi HERRENs er Riget, han er Folkenes Hersker.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ |
29 De skal tilbede ham alene, alle Jordens mægtige; de skal bøje sig for hans Åsyn, alle, der nedsteg i Støvet og ikke holdt deres Sjæl i Live.
| אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ |
30 Ham skal Efterkommeme tjene; om HERREN skal tales til Slægten, der kommer;
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ |
31 de skal forkynde et Folk, der fødes, hans Retfærd. Thi han greb ind.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ |
