< Salme 137 >

1 Ved Babels Floder, der sad vi og græd, når Zion randt os i hu.
על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון
2 Vi hængte vore Harper i Landets Pile.
על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו
3 Thi de, der havde bortført os, bad os synge, vore Bødler bad os være glade: "Syng os af Zions Sange!"
כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון
4 Hvor kan vi synge HERRENs Sange på fremmed Grund?
איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר
5 Jerusalem, glemmer jeg dig, da visne min højre!
אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני
6 Min Tunge hænge ved Ganen, om ikke jeg ihukommer dig, om ikke jeg sætter Jerusalem over min højeste Glæde!
תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי
7 HERRE, ihukom Edoms Sønner for Jerusalems Dag, at de råbte: "Nedbryd, nedbryd lige til Grunden!"
זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה
8 Du Babels Datter, du Ødelægger! Salig den, der gengælder dig, hvad du gjorde imod os!
בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו
9 Salig den, der griber dine spæde og knuser dem mod Klippen!
אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע

< Salme 137 >