Salme 105
1 Pris Herren, påkald hans navn, gør hans Gerninger kendte blandt Folkeslag!
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו |
2 Syng og spil til hans Pris, tal om alle hans Undere;
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו |
3 ros jer af hans hellige Navn, eders Hjerte glæde sig, I, som søger HERREN;
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה |
4 spørg efter HERREN og hans magt, søg bestandig hans Åsyn;
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד |
5 kom i Hu de Undere, han gjorde, hans Tegn og hans Munds Domme,
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו |
6 I, hans Tjener Abrahams Sæd, hans udvalgte, Jakobs Sønner!
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו |
7 Han, HERREN, er vor Gud, hans Domme når ud over Jorden;
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו |
8 han ihukommer for evigt sin Pagt, i tusind Slægter sit Tilsagn,
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור |
9 Pagten, han slutted med Abraham, Eden, han tilsvor Isak;
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק |
10 han holdt den i Hævd som Ret for Jakob, en evig Pagt for Israel,
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם |
11 idet han sagde: "Dig giver jeg Kana'ans Land som eders Arvelod."
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם |
12 Da de kun var en liden Hob, kun få og fremmede der,
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה |
13 og vandrede fra Folk til Folk, fra et Rige til et andet,
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר |
14 tillod han ingen at volde dem Men, men tugted for deres Skyld Konger
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים |
15 "Rør ikke mine Salvede, gør ikke mine Profeter ondt!"
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו |
16 Hungersnød kaldte han frem over Landet, hver Brødets Støttestav brød han;
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר |
17 han sendte forud for dem en Mand, Josef solgtes som Træl;
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף |
18 de tvang hans Fødder med Lænker, han kom i Lænker af Jern,
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו |
19 indtil hans Ord blev opfyldt; ved HERRENs Ord stod han Prøven igennem.
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו |
20 På Kongens Bud blev han fri, Folkenes Hersker lod ham løs:
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו |
21 han tog ham til Herre for sit Hus, til Hersker over alt sit Gods;
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו |
22 han styred hans Øverster efter sin Vilje og viste hans Ældste til Rette.
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם |
23 Og Israel kom til Ægypten, Jakob boede som Gæst i Kamiternes Land.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם |
24 Han lod sit Folk blive såre frugtbart og stærkere end dets Fjender;
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו |
25 han vendte deres Sind til Had mod sit Folk og til Træskhed imod sine Tjenere.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו |
26 Da sendte han Moses, sin Tjener, og Aron, sin udvalgte Mand;
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו |
27 han gjorde sine Tegn i Ægypten og Undere i Kamiternes Land;
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם |
28 han sendte Mørke, så blev det mørkt, men de ænsede ikke hans Ord;
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) |
29 han gjorde deres Vande til Blod og slog deres Fisk ihjel;
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם |
30 af Frøer vrimlede Landet, selv i Kongens Sale var de;
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם |
31 han talede, så kom der Bremser og Myg i alt deres Land;
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם |
32 han sendte dem Hagl for Regn og luende Ild i Landet;
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם |
33 han slog både Vinstok og Figen og splintrede Træerne i deres Land;
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם |
34 han talede, så kom der Græshopper, Springere uden Tal,
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר |
35 de åd alt Græs i Landet, de åd deres Jords Afgrøde;
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם |
36 alt førstefødt i Landet slog han, Førstegrøden af al deres Kraft;
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם |
37 han førte dem ud med Sølv og Guld, ikke een i hans Stammer snubled
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל |
38 Ægypterne glæded sig, da de drog bort, thi de var grebet af Rædsel for dem.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם |
39 Han bredte en Sky som Skjul og Ild til at lyse i Natten;
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה |
40 de krævede, han bragte Vagtler, med Himmelbrød mættede han dem;
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם |
41 han åbnede Klippen, og Vand strømmede ud, det løb som en Flod i Ørkenen.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר |
42 Thi han kom sit hellige Ord i Hu til Abraham, sin Tjener;
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו |
43 han lod sit Folk drage ud med Fryd, sine udvalgte under Jubel;
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו |
44 han gav dem Folkenes Lande, de fik Folkeslags Gods i Eje.
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו |
45 Derfor skulde de holde hans Bud og efterkomme hans Love. Halleluja!
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה |
