Ordsprogene 6
1 Min Søn: har du borget for din næste og givet en anden Håndslag,
| בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ |
2 er du fanget ved dine Læber og bundet ved Mundens Ord,
| נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃ |
3 gør så dette, min Søn, og red dig, nu du er kommet i Næstens Hånd: Gå hen uden Tøven, træng ind på din Næste;
| עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ |
4 und ikke dine Øjne Søvn, ej heller dine Øjenlåg Hvile,
| אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ |
5 red dig som en Gazel af Snaren, som en Fugl af Fuglefængerens Hånd.
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ |
6 Gå hen til Myren, du lade, se dens Færd og bliv viis.
| לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ |
7 Skønt uden Fyrste, Foged og Styrer,
| אשר אין לה קצין שטר ומשל׃ |
8 sørger den dog om Somren for Æde og sanker sin Føde i Høst.
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ |
9 Hvor længe vil du ligge, du lade, når står du op af din Søvn?
| עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ |
10 Lidt Søvn endnu, lidt Blund, lidt Hvile med samlagte Hænder:
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ |
11 som en Stimand kommer da Fattigdom over dig, Trang som en skjoldvæbnet Mand.
| ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ |
12 En Nidding, en ussel Mand er den, som vandrer med Falskhed i Munden,
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ |
13 som blinker med Øjet, skraber med Foden og giver Tegn med Fingrene,
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ |
14 som smeder Rænker i Hjertet og altid kun ypper Kiv;
| תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃ |
15 derfor kommer hans Undergang brat, han knuses på Stedet, kan ikke læges.
| על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ |
16 Seks Ting hader HERREN, syv er hans Sjæl en Gru:
| שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ |
17 Stolte Øjne, Løgnetunge, Hænder, der udgyder uskyldigt Blod,
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃ |
18 et Hjerte, der udtænker onde Råd, Fødder, der haster og iler til ondt,
| לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ |
19 falsk Vidne, der farer med Løgn, og den, som sætter Splid mellem Brødre.
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ |
20 Min Søn, tag Vare på din Faders Bud, opgiv ikke din Moders Belæring,
| נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃ |
21 bind dem altid på dit Hjerte, knyt dem fast om din Hals;
| קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃ |
22 på din Vandring lede den dig, på dit Leje vogte den dig, den tale dig til, når du vågner;
| בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ |
23 thi Budet er en Lygte, Læren Lys, og Tugtens Revselse Livets Vej
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ |
24 for at vogte dig for Andenmands Hustru, for fremmed Kvindes sleske Tunge!
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ |
25 Attrå ej i dit Hjerte hendes Skønhed, hendes Blik besnære dig ej!
| אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃ |
26 Thi en Skøge får man blot for et Brød, men Andenmands Hustru fanger dyrebar Sjæl.
| כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ |
27 Kan nogen bære Ild i sin Brystfold, uden at Klæderne brænder?
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ |
28 Kan man vandre på glødende Kul, uden at Fødderne svides?
| אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ |
29 Så er det at gå ind til sin Næstes Hustru; ingen, der rører hende, slipper for Straf.
| כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃ |
30 Ringeagter man ikke Tyven, når han stjæler fot at stille sin Sult?
| לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ |
31 Om han gribes, må han syvfold bøde og afgive alt sit Huses Gods.
| ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃ |
32 Afsindig er den, der boler med hende, kun en Selvmorder handler så;
| נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ |
33 han opnår Hug og Skændsel, og aldrig udslettes hans Skam.
| נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ |
34 Thi Skinsyge vækker Mandens Vrede, han skåner ikke på Hævnens Dag;
| כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃ |
35 ingen Bøde tager han god; store Tilbud rører ham ikke.
| לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃ |
